מבוא

עמוד:8

היווני המקורי , שהרי צורת המשטר של הרפובליקה הרומית הייתה שונה מה " פוליטיאה " היוונית . ואילו לעברית מתורגם לרוב חיבורו של אפלטון בשם "המדינה , " ובכך מוקנה לו ממד על זמני ומודרני כאחד . כידוע , אפלטון אחראי במידה רבה למגמה שעוברת כחוט השני במסורת ההגות הפוליטית המערבית ולפיה הדיון במדינה נושא אופי אידאלי - לא דנים בה כפי שהיא , אלא כפי שלדעת ההוגים היא צריכה להיות . לכן ראוי לתת את הדעת שהמונח "מדינה " ותוארי השם שצורפו לו במהלך חמש מאות השנים שבהן הוא נמצא בשימוש מציגים מעין מגמה מקבילה במישור הלשוני והרטורי . יותר משהם מגדירים את המדינה , הם מעלים טענה בזכות טיבה , מהותה , איכותה או מצבה הנכון . אחד מתוארי השם החשובים הראשונים שנספחו ל"מדינה" עשה אותה ל"ריבונית . " מנקודת מבט היסטורית הביטוי "מדינה ריבונית " ( sovereign state ) הוא תוצר של התנאים שהיו באירופה במאה וארבעים השנים שמתום מלחמת שלושים השנה ועד המהפכה הצרפתית . זוהי תקופת "המשטר הישן" , ( ancien regime ) זמן שלטונם של מלכים אבסולוטיים ו " דםפוטים נאורים " אשר לעתים שילמו מס שפתיים לתפיסה שהשליטים כפופים לחוקי האל אבל למעשה הבינו את המושג מדינה ריבונית בעצמאות וחוסר תלות בסמכות חיצונית כלשהי , וגם כחירות גמורה לנהל את ענייני המדינה , אפילו לערבה במלחמות , על פי שיקול דעתם ובלא שיזדקקו לשם כך להסכמת נתיניהם . חלפו כבר יותר ממאתיים שנה מאז קריסת "המשטר הישן , " והיום , בעולם של למעלה ממאתיים מדינות , לא זה המצב . מדינות אירופה המאוחדות ויתרו במפורש על חלק מריבונותן המוחלטת ומסרו אותה למוסדות האיחוד . נוסף לכך , לארגון האומות המאוחדות יש זכות להתערבות ממשית בעניינים פנימיים של מדינות בתנאים מסוימים . דווקא כמה מדינות שאינן לוקחות חלק בקונסנזוס של ארצות המערב הן שמשמרות היום את אותה תביעה לריבונות במובן של עצמאות פוליטית וחוסר תלות בסמכות חיצונית כלשהי . בהתחשב בנושאים הגדולים שמעסיקים היום את האנושות מתבקשת השאלה : האם לא הגיע הזמן לחזק את הסמכות הבין לאומית ולכפוף אליה את מדינות העולם כולו ? האם היום , בעולם שאינו נחלק עוד לגושים אידאולוגיים אבל מתמודד עם תביעות של עמים קטנים , ושברי עמים , לאוטונומיה ועצמאות , לוקה בפשיעה חוצת גבולות , טרור חוצה גבולות , אלימות על רקע דתי וסכנות הנובעות מהתפשטותם של כלי נשק להשמדה המונית - האם בעולם זה עדיין יש מקום לקדש את התביעות המסורתיות של מדינות לריבונות ? האם לא הגיע הזמן שםמכות העל הבין לאומית תיעשה מקיפה יותר ויעילה יותר עד אשר תוכל להתערב במדינה זו או אחרת ולכפות עליה את אמות המידה שבעניינן יש הסכמה כלל עולמית ? התערבות כזאת נדרשת לפחות במקרים קשים , כגון רצח המוני או כאשר עולות ראיות ברורות בנוגע להימצאותם של כלי נשק להשמדה המונית בידיים לא אחראיות .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר