|
|
עמוד:11
המתלווה לעליית חשיבותו של המקרא בהגות החדשה - מעין מקבילה לתפישת מרכזיות התנ " ך אצל הפרוטסטנטים - ומציע להבין את ההתעניינות הגוברת במיתוס כ"שיקום המיתוס מתוך שלילתו . " הוא רואה אצל מרטין בובר מעין הפנמה של המיתוס שתוצאותיה תפישה אנטי מיתית . לעומתו , מדגיש עמיר את מעמדו המיוחד של המיתוס בחלק השלישי של "כוכב הגאולה " של רוזנצוויג , ככח קמאי המעצב את יחס האדם אל ההווה והנצח . לבסוף , מתייחס עמיר בקיצור להפנמת המיתוסים ההיסטוריים בציונות החילונית ומזכיר את הוויכוחים בני זמננו על מעמד המיתוס ביהדות . נחום מגד מתרכז במאמרו במעמדו המיוחד של מספר המיתוסים בשבטי האינדיאנים באמריקה המרכזית . אצל האצטקים נחשב המספר לנושא מסר מהאלים , ועצם הסיפור של המיתוס מהווה כח חודר לקיום ומחייה אותו , ומשם כך גם ישויות אל אנושיות מצפות לביצוע הקולי של המיתוס . מגד מתרכז בדעותיו של הסופר הפרואני מריו ורגס יוסה ובהתמודדותו עם שאלת הזהות של תושבי פרו , כפי שהדבר בא לידי ביטוי ברומן " הדברן , " או "מספר הסיפורים . " במרכז ניתוחו עומדת תפישת האדמה כאלוהות אצל המצ'יגנגים ובזיקה בין הג ' ונגל כ " אם האלוהים " ובין היעדרה של תפישת מולדת בשבט זה . מגד מנתח את תפישת הנוודות הנגזרת ממצבם המיוחד של בני השבט שנאלצו לנדוד , תפישת עולם המניחה מאבק מתמיד בין טוב ורע המטילה על בן השבט חובת ההשתתפות במאבק קוסמי זה . ברומן נזכרת דמותו של שאול סוראטס , ממוצא יהודי , אשר הפך לבן שבט המצ ' יגנגים , ונידונות הזיקות שבין העולם היהודי לבין זהותו האינדיאנית שלו , כתרבויות של נוודים ונרדפים . ירושלים , סידן תשס " ג משה אידל איתמר גרינולד
|
|