וליבנו בסוף מערב הקדמה למיתולוגיה הבריטית

עמוד:13

קודרים פחות . שאמה מתאר בריטניה שבה חיים זה לצד זה , רוב לצד מיעוט , בריטים ובני שבטים גרמאניים , שרק לאחר תהליך היטמעות והתמזגות ממושך יצרו את בריטניה החדשה כמה מאות שנים מאוחר יותר . על פי תיאורים אלה , בני השבטים הגרמאניים , שהתגוררו בשולי הכפרים והעיירות של הבריטים הרומים , חיו ( לאחר התקופה הראשונית של הכיבוש ) ביחסי שכנות טובים בדרך כלל עם התושבים הוותיקים , ואף התחתנו אלה באלה . כך או אחרת , במאות 6-5 לספירה ניסו התושבים הבריטים הרומים להשיב מלחמה שערה לפולשים ( הלוחמים הגרמאנים הראשונים הגיעו לאי דווקא בהזמנת אחד השליטים המקומיים , שביקש את הגנתם מפני אויביו . ( לקראת שנת 500 לספירה התקיים הקרב הידוע בשם קרב הר באדון ; Mons Badomcus ) כיום לא ניתן לזהות את מיקומו במדויק , ( שבו ניצחו תושבים בריטים רומים מקומיים את הפולשים הברברים . הפולשים ספגו מפלה ניצחת ונאלצו לסגת מאותו אזור למשך כמה עשרות שנים . מקורות היסטוריים מאוחרים מציינים לראשונה את שמו של ארתור כמי שעמד בראש הלוחמים הבריטים הרומים באותו קרב , וכמי שהשתמש בשיטות מלחמה מתחוכמות , בעיקר בלוחמת פרשים , נגד הלוחמים הגרמאנים . אבל כאן מסתיים הפרק ההיסטורי ומתחילה האגדה : אין כל הוכחה היסטורית לקיומה של דמות בשם ארתור או כל דמות אחרת מאנשי חצרו . אך כותבי הסיפורים הכביכול היסטוריים , ובמיוחד ג ' פרי ממונמות / בשנות ה 30 של המאה ה , 12 החלו ביצירת המיתוס שלפיו המלך ארתור ניצח את הצבא הרומי במערכה מכרעת בצרפת ושב לארצו עטור תהילה . כל המוטיבים של האגדה הארתוריאנית - הבירה הקסומה קמלוט , האביר הפלאי סר לנסלוט ויחסיו עם המלכה גוויניבר , המכשף מרלין , החרב הפלאית אקסקליבור , השולחן העגול , הגביע הקדוש - אינם משקפים אמת היסטורית אלא מערכת אידיאלים ומציאות

מפה : מיפוי והוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר