|
|
עמוד:13
בינתיים הוגד לאאה דבר החלטתה של תיאמת . כששמע אאר . את הדברים ישב תחתיו דומם , סר וזעף . משנרגע מעט , בא לפני אנשר , סבו , וחזר בפניו על ההודעה שקיבל . למשמע הדברים חש אנשר במעיו . הוא נשך את שפתיו ובזעם כבוש דיבר אל אאה נכדו : "את אשר גרמת במו ידיך - שא נא אתה עצמך ! הלא אתה הרגת את אפסו ובכך הרגזת את תיאמת . עתה עליך לעמוד אל מול זעמה " ! " סבי , אתה הוא המבין ללבבות " , פתח אאה ואמר ברכות , "הקשב לדברי והבן כי טוב הדבר אשר עשיתי . אילולא הרגתי את אפסו - מי מאיתנו היה חי כיום !? אילולא מיהרתי לפגוע בו - מה היה עולה בגורל כולנו " !? הקשיב אנשר לדברי נכדו וחמתו שככה . עתה דיבר בשלווה ובנועם . " נכדי " , אמר , "מי ישווה לגבורתך האלוהית . המכה שחיכית היתה חזקה מאין כמוה . לך בכוחך זה ועמוד לפני תיאמת . הכנע את התקפתה , ויירגע זעמה בכוח לחשןל " . יצא אאה לדרך . הוא הגיע עד לאזור שבו שכנה תיאמת , עקב אחר היערכותה , בחן מרחוק , בחשאי , את כוחותיה - ועד מהרה שב חפוי ראש אל סבו , אנשר . אנקזר קיבל בזעם את פני נכדו השב ריקם . " איני יכול לה , לתיאמת " , הצטדק אאה . "לא יכולתי אף לקרב אליה כדי לשלח בר , את לחשי . היא חזקה ממני , כוחה עצום . נבהלתי מקול השאון שהקימה ונסוגותי אחור ... אל תצטער , סבי . שלח אליה אחר . אישה , חזקה ככל שתהיה , לא תעלה בכוחה על גבר " . קרא אנשר לאני , בנו בכורו , אביו של אאה , ואמר לו : "בני הגיבור , רב הכוח , אשר אין בהתקפתו ! התייצב לפני תיאמת ! השקט את ליבה . התחנן לפניה עד אשר תסיר את רוע הגזרה " . יצא אנו לדרך . הוא הגיע עד לאזור שבו שכנה תיאמת , עקב אחר היערכותה , בחן בחשאי , מרחוק , את כוחותיה - ועד מהרה שב חפוי ראש אל אביו , אנשר . אנשר קיבל בזעם את פני בנו , השב ריקם . " איני יכול לה , לתיאמת " , הצטדק אנו , "לא יכולתי אף לקרב אליה כדי לדבר עימה . היא חזקה ממני , כוחה עצום . נבהלתי מקול השאון
|
|