|
עמוד:12
בחיבור זה ענייננו אינו נסוב לא על תרומתם של החוקרים האלה לחקר הפילוסופיה היהודית ולא על התפתחותם האינטלקטואלית האישית . כמו כן לא באנו לפרוס את ממצאיהם ומסקנותיהם , שהרי כתביהם של וולפסון , גוטמן ושטראוס עצמם מזומנים לו לקורא ומצויים בהישג ידו בלא תיווך . ואולם , בכוונתנו כאן להציג את כתביהם של חוקרים אלה בתורת דגמים לעריכה שיטתית של תולדות הפילוסופיה היהודית . הצגה כזאת של מטרת חיבורנו מעוררת את השאלה : בשל אילו מניעים יתור החוקר אחר ההיסטוריה של הפילוסופיה היהודית ? מהו ההבדל בין עיון שיטתי במחשבת העבר ובין פנייה אל מחשבת העבר הנובעת ממניעים אחרים ? נתן רוטנשטיייך מציין שורה של טעמים היכולים להניע את חוקר תולדות הפילוסופיה , שאין אף לא לאחד מהם דבר עם הרפלקסיה השיטתית . בין המניעים שהוא מזכיר r המניע ההשכלתי — לקנות דעת על תולדות הפילוסופיה . בקיאות בתחום זה יכולה לשמש את השיח של בני תרבות או בני מעמד , בדומה לרכישת שפה . במסגרת תרבות לאומית , יצירות פילוסופיות מסוימות יכולות להיות מופתים לחיקוי או לשינון ולתת ביטוי לתודעה עצמית לאומית . ובאורח קיצוני יותר , תיתכן כפיפות אסכולאית דוגמטית לשיטה פילוסופית מסוימת , אשר קבלת סמכותה מצריכה מניה וביה את הכרתה . יש חוקרים שעניינם בפן הפילולוגי של טקסטים , שבהם משוקעות השיטות הפילוסופיות 'הגדולות' של העבר . כאשר המחקר הפילולוגי מתנהל בפני עצמו , ללא זיקה ליסודות השיטתיים , הוא מבטא מגמה לשיקוף היסטורי לשמו . עצם קיומן של התופעות — רעיונות שנהגו , שיטות שנבנו והוגים שיצרו — נחשבת עילה מספקת לעיסוק בהן ולהעמדתן על דיוקן האמפירי . לדעת רוטנשטרייך , העניין השיטתי בתולדות הפילוסופיה מונע על ידי גורמים אחרים , ובראשם ראיית שיטות העבר בתורת 'מאמצים של המחשבה' — דגמים של התמודדות עם בעיות קבועות שההוגה החוקר מתחבט בהן בעצמו . רוטנשטרייך סבור שאמנם תיתכן רפלקסיה פילוסופית מעמיקה ומקיפה , שתתנהל בלא זיקה לדגמי ההתפלספות מן העבר . ואף על פי כן הוא סבור כי לפילוסופיה , מכוח מהותה , מוטיבציה פנימית לבדיקת עברה . למוטיבציה זו שלושה טעמים י ראשית , הפילוסופיה , בתורת 'ידיעה ביודעין של הידיעה , ' מהותה ברפלקסיה — זוהי דרכה וזוהי תוכנה . בתור שכזאת , היא מעוניינת בגילויים של הרפלקסיה , 4 הדיון דלהל ן על טעמים שיטתיים לעיון בתולדות הפילוסופיה מבוסס על המקורות האלה : רוטנשטרייך , פרק ט : פילוסופיה ותולדותיה , הנ"ל , על תחומה של הפילוסופיה , עמ' ; 179-160 דבריו בכינוס בשם 'הוראת הפילוסופיה בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה , ' עיון , כג , עמי . 43-33
|
|