|
|
עמוד:11
לספירה ואילך , כשהיתה קריאת הסטירות של יובנאליס לאופנה לוהטת גם בקרב אלה שלא היו רגילים לקרוא ספרות יפה . אלה היו זקוקים לפירושים לטקסט והיו סקרנים לדעת פרטים על חיי המשורר . נציין אפוא כמה פרטים שנזכרים בביוגרפיות הסבירות ביותר , אם כי שומה עלינו להתייחס אליהן בספקנות ובחשדנות : ייתכן שהיה בנו ( או בנו החורג ) של עבד משוחרר ושימש רטור , אבל באותה מידה של סבירות הדעת נותנת שסיפור העבד המשוחרר הוא פרי השפעת סיפורו האוטוביוגרפי של הוראטיוס , והזכרת התעסקותו המקצועית ברטוריקה מקורה בעדותו של יובנאליס על עצמו שלמד רטוריקה ( א . ( 26 ; 15 עוד מסופר בביוגרפיות האלה שיובנאליס התקיף את חביבו של דומיטיאנוס , השחקן פאריס , ( Paris ) שהוצא להורג בשנת 83 באשמת חלוקת תפקידי קצונה בכירים בעבור הטבות אישיות , וכי אז החל יובנאליס לחבר את הסטירות , אבל לא לשם פרסום . לאחר שזכו לתהילה בכל זאת , הכניס לסטירה ז את הטורים 92-90 הדנים בפאריס . אלא שטורים אלה פגעו בחצרן אחר , שהיה חביב על דומיטיאנוס דווקא . לכן מונה יובנאליס למפקד קוהורטה שהוצבה במצרים , והוא אז בשנות השמונים לחייו , ושם מת מצער . כמעט כל הביוגרפיות גורסות שהמינוי הזה במצרים היה בעצם הגליה . אמינותן של הביוגרפיות האלה , כאמור , מוטלת בספק , ורוב החוקרים בימינו תמימי דעים בסברתם שסיפור ההגליה הוא תוצר של בדותות מאוחרות שנועדו לספק פרטים על משורר אלמוני לחלוטין ולהסביר את המרירות והזעם המחלחלים ביצירתו . ממצער העדויות מן הסטירות עצמן ומן האפיגרמות של מארטיאליס , בן דורו של יובנאליס , עולה בוודאות שחמשת ספרי הסטירות ( על פי חלוקתן בכתבי היד ) מסודרים בסדר כרונולוגי : הספר הראשון ( סטירות א-ה ) יצא לאור אחרי שנת 100 לספירה , אבל לפני שנת 112 ( או סמוך לכך , ( כי בסטירה א 50-49 נזכר משפטו של מאריוס פריסקוס . הספר השני ( סטירה ו ) התפרסם סמוך לשנת 117 לספירה , כי יש בו רמז לכוכב שביט שנראה בנובמבר של שנת 115 ( ו . ( 407 הספר השלישי ( סטירות ז-ט ) התפרסם בשנים 121-117 לספירה , אם 'קיסר' הנזכר בסטירה ז 1 הוא אדריאנום , שעלה לכס השלטון בשנת 117 ויצא מרומא בשנת 121 לספירה . 14 אמיאנוס מארקלינוס , כח . 4 , 14 15 קורטני , עמ' . 6 16 הוראטיוס , סטירות , א . 6 , 6 17 באר , עמ' . 11 18 תיארוך זה מבוסס על דברי באר , עמ' . xii
|
|