|
|
עמוד:8
מייחס חשיבות לספר היחיד שחיבר פרסיוס , אבל הוא נמנע מלהזכיר את בן דורו יובנאליס . הסוג השני של הסטירה יש בו מזיגה של שירה ופרוזה , והוא קדום יותר , והתחבר בהשפעת היוונים מניפוס מגךךה בגלעד ( שיא פעילותו היה בשנת 325 לפנה"ס ) וביון מן העיר בוריסתנס שעל חוף הים השחור ( פעל באמצע המאה השלישית לפנה"ס . ( על אופייה של הסטירה של מניפוס , שלא שרדה , אפשר ללמוד בעיקר מן הסטיריקן היווני לוקיאנוס , יליד סאמוסאטה שעל נהר פרת , בן המאה השנייה לספירה , ועל אופי הסטירות של ביון אפשר להסיק מקטעים אחדים שנשתמרו . קטעים אלה ניכרים בשנינות , בשפה פשוטה , בחזרות ובהאנשה . ביצירותיהם כללו מניפוס וביון דרשות מוסר ברוח משנותיהם של הסטואיקנים והקיניקנים ( הציניקנים , ( ובדבריהם ניסו לשכנע קהל מאזינים רב ומגוון להסתפק במועט , לכבוש את היצר ולא לראות בעניות דבר רע . לסוג הזה של דרשת מוסר קראו היוונים דיאטריבה , ( diatribe ) ואין תמה שדרשות כאלה , שנועדו לשכנע בדרכי שעשוע ונועם , הצטיינו במשחקי מילים , בדברי ליצנות ובבדיחות , ואף במובאות מוכרות מן הספרות . בשפתם ניכר בליל של משלבי לשון : מן הסגנון הנשגב עד שפת הדיבור . העניינים שנדונו בדרשות המוסר האלה היו חטאים לעומת התנהגות נאותה , מזון , לבוש וכיו"ב . ומכאן אפוא שעיקר שירתם של הסטיריקנים היוונים האלה היתה הטפה פילוסופית עממית שנועדה לשעשע ולחנך בעת ובעונה אחת . ראשון הרומאים שחיקה את מניפוס , ואף כינה את יצירתו 'סטירה מניפאית , ' היה מארקוס טךנטיוס וארו , בן המאה הראשונה לפנה"ס , אבל רוב הסטירות שלו לא שרדו ( חוץ מטורים שהמדקדקים מביאים כדי להדגים תופעות לשוניות מוזרות , ( ולכן קשה לעמוד על אופיין . עדות כלשהי על אופייה של הסטירה המניפאית יכולים לשמש קטעים מספרים 15 ו 16 ( שרק הם נשתמרו ) של הרומן 'סטיריקוך ( אין ודאות שזה שמו ) מאת פטרוניוס ( חי במאה הראשונה לספירה . ( היצירה היא בעצם יומן מסע פיקרסקי בעל יסודות סטיריים מובהקים . היצירה הרומית היחידה מן הסוג הזה שהגיעה לידינו כמעט בשלמותה היא 'הדלקתו של קלאודיוס' מאת לוקיוס אנאיוס סנקא , והיא המאלפת שבסטירות מן הסוג השני . על פי מיונו של קווינטיליאנוס נמנית , כאמור , הסטירה של מארקוס יוניוס יובנאליס ( Marcus iunius iuvenalis ) עם הסוג הראשון , השירי , של הסטירה הרומית . אף על פי שהסטירה בימינו אינה שירית דווקא או בעלת מקצב , הסטירות של יובנאליס נחשבות לקרובות ביותר מבחינת נעימתן התוקפנית והסרקסטית לסטירה המודרנית . ואין בכך תמה , שהרי הוא הוא הסטיריקן שהשפיע יותר מכל סטיריקן 3 לתרגום סטירה זו לעברית ראו א"ד קולמן , פרוזה , , ( 1981 ) 63 / 60 עמי . 102-100
|
|