|
|
עמוד:7
הקדמה התפיסה שהונחה ביסוד חלק זה של המחקר , במקביל למה שהונח ביסוד חלק ב ושהוסבר בחלק א , הוא שספרי הנביאים נוסדו על איסוף כל מה ששרד , בפועל או לפי ההנחה , מדברי הנביאים הנוגעים בדבר ומכל הקשור בהם . לעתים קרובות לא היה זה איסוף ראשון . במיוחד בשלושת ספרי הנבואות הגדולים , ישעיהו , ירמיהו ויחזקאל , קדמו לו לאיסוף זה ליקוטים חלקיים ומיוחדים , שלא היתה להם יומרה של שלמות . אבל לאיסוף האחרון , המכוון כאן , היה אופי מקיף וכולל , באשר הוא נתכוון לכלול כל דבר שהיה בר-השגה ונקרא בשמו של הנביא . הנחת השלמות הטוטלית של איסוף זה קשורה באופי הקאנוני שניתן לספרים , וכפי שהדגשתי יותר מפעם אחת - על מנת כן הספרים הורכבו , כדי שיהיו במעמד קאנוני . כלל זה תקף גם לגבי תרי עשר , שאין לפקפק שהמכונס בספר זה הוא כל מה שהשיגה ידם של המאספים משם הנביאים המנויים בו . ואל יעלה על דעתך לומר , שיותר מן המובא בשמותיהם של עובדיה ונחום , או עמוס והושע , לא נתנבאו נביאים אלה כלום . תרי עשר הוא , כפי שאני מכנה אותו , 'ספר של שאריות' ועצם הופעתו לצד ישעיהו וירמיהו הוא עדות שאיסוף השרידים הוא שהיה ביסוד ההרכבה של ספרי נביאים אחרונים . האיסוף כגורם חשוב ביותר בעיצוב הספרים הקאנוניים הוא , לגבי דידי , עניין של יסוד - אבל היה עלי להמחיש ולהוכיח אותו בסבך הבעיות הספרותיות וההיסטוריות הגודשות את כל אחד מספרי הנביאים . היה עלי להראות שזה הפתרון הבלתי-נמנע לרובן של הבעיות והוא מושקע בתוך-תוכן . לפיכך בכל אחד מן הספרים היה עלי להתייחס אל הבעיות המיוחדות לו . וכך נתקבל מעין מבוא-על לספרי הנביאים הקאנוניים שלפנינו , שהם שבעה עשר ( כולל יש"ב וזכ' ט—יד ) ויותר . המעיין רשאי , כמובן , לדלוג אל הנביא שדעתו נתונה לו - אף שעניינים מסוימים ( כגון 'איסוף בדרגה שנייה , ' 'מיקבץ של קטעים ( ' מוסברים בפרקים הראשונים . האיסוף עלול היה להעלות , ותכופות העלה , דברים שאין להם שייכות לנביא
|
|