האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים

עמוד:5

הקדמה ספר זה הוא חלקו הראשון של מחקר , שלפי המפורש בכותרת המשנה שבראשו נועד לתאר ולהסביר את השינויים שאירעו במקרא משעה שחדל , לאט ובהדרגה , מלהיות ספרות חיה ונעשה אסופה מתרחבת והולכת של ספרים ( רובם המכריע ספרי כינוס , ( שכל אחד מהם מוגדר בשיעורו . ולאחר שהגיעה האסופה למלוא היקפה עוד חיכתה לה תקופה ארוכה של מסירה מדור לדור , דרך חילופים בתנאי הציביליזציה החומרית ובדרכי העשייה הספרותית , עד מוצאי ימי הביניים , שהוא זמן הופעת הדפוס . הטווח ההיסטורי הנשקף במחקר זה נחלק אפוא לשני שלבים , וגם דבר זה מובע בכותרת המשנה שבראש המחקר : שלב הגיבוש של האסופה המקראית , שהוא תקופת המעבר ממצב של ספרות חיה ומתחדשת לאסופה קבועה של ספרים , עשרים וארבעה במספר — ושלב המסירה של האסופה השלמה במהלך הדורות , על רקע הנסיבות הפליאוגראפיות המשתנות מתקופה לתקופה . השלב הראשון מיוחד בעיקרו לתקופת בית שני , אף שראשיתו נעוצה בסוף ימי בית ראשון , עם הופעת האידיאולוגיה הריפורמטורית של ספר דברים ( כלומר , של המקור ס"ד , ( שקנתה לה שביתה בחיי ישראל . השלב השני , שראשיתו כבר נסתמנה לפני חורבן בית שני , נתמשך תקופה ארוכה הרבה יותר משל השלב הקודם — כאמור , עד שלהי ימי הביניים ( ולמעשה , אף עד ימינו אלה . ( השלב הראשון בטווח ההיסטורי הנשקף במחקרנו היה קצר הרבה יותר מן השלב השני , אבל חשוב הרבה יותר ממנו : חשיבות מכרעת נודעה לשינוי שאירע לספרות המקראית במהלך ימי בית שני , שבאותו הזמן איבדה את כוח החיים שלה וקפאה ( וביתר דיוק , כפי שנראה במחקר זה : שרידיה קפאו ) באסופה מוגדרת של ספרים . עם זה , גם הנסיבות ההיסטוריות והפליאוגראפיות שנתקיימו לאחר גיבוש האסופה של עשרים וארבעת הספרים במלוא היקפה ,

מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים

י"ל מאגנס


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר