|
|
עמוד:5
פרק ראשון תחנות חיים ראשונות ותחילת המחלוקת נא ] קיימא לן : התבנית הביוגראפית של הצדיק החסידי שונה מזו של תלמיד חכם בתורה , כפי שהן נתונות לנו שתיהן בספרות הביוגראפית הלגנדארית של הדורות ההם . דפוס חייו האופייני של תלמיד חכם המופלג בתורה מתפתח בקו עולה בלתי פוסק של גדולה בתורה ושל יוקרה , המציינת את הכרת החברה בגדולתו האינטלקטואלית . תלמידי חכמים מתחילים את הקאריירה שלהם כילדי פלא , שעלייתם בתורה היא תהליך מהיר ; גדולתם ניכרת בהם כבר בהיותם ילדים או נערים , בהביאם את מלמדיהם ורבותיהם לידי השתוממות והתפעלות , ולעתים אף לידי מבוכה . לפי התבנית הכללית של הבי 1 גראפיה הרבנית ברובה צורבא מרבנן צעיר זה , עילוי זה , נודד מישיבה לישיבה אחרי תום אפשרויות הלימוד במקום לימודיו הקודם . הווי אומר , הקאריירה של העילוי היא התקדמות מתמדת הגלויה לעין , ואם תמצא לומר ההגיונית , של יכולתו האינטלקטואלית הטבועה בו מראשיתו ( ושלעולם לא היתה מוטלת בספק . ( זוהי , כמובן , תבנית הביוגראפיות הרבניות המאוחרות , לא אלו של חכמי התלמוד . ביוגראפיה כעין זו שיוחסה לר' עקיבא שהיה , לפי התלמוד , בור ועם הארץ עד שנת הארבעים של חייו — סיפור חיים בעל מפנה דראמאטי כזה אינו מצוי בביוגראפיה הרבנית של המאות המאוחרות , שבהן בראש וראשונה אנו דנים כאן . לעומת זאת משמש יסוד ההפתעה מוטיב חיוני בספרות הביוגראפית , ואם תרצה לומר ההאגיוגראפית , על חיי כמה וכמה צדיקים גדולים . בניגוד לחיי הרב , שבהם מתפתחים הדברים בהדרגה מתוך צמיחה וגידול איטיים דווקא , העובדה היסודית במסגרת חייהם הטיפוסית של כמה צדיקים היא , שיש שם נקודת מפנה מפתעת . יסוד ההפתעה הוא כאן במידה ידועה מדומה : יש 'הכנה' באתכסיא , והיא יוצאת אחר כר לפומבי . הביוגראפיות הלגנדאריות של הבעש"ט ועוד כמה צדיקים מציירות את הצדיקים , כאילו היו להם חיים כפולים עד לזמן התגלותם , דהיינו עד לנקודת הזמן בחייהם שבה התחילו למשוך עדה . ה'התגלות' עצמה אמנם אינה מתוארת , בדרך כלל , בביוגראפיות אלו כמאורע מסעיר המתרחש בן לילה , אך מוצגת היא כתהליך המתרחש בפרק זמן קצר לערך rc קודם למפנה ביוגראפי זה 1 אוסף זעיר של סיפורי 'התגלות' נמצא בספר התגלות הצדיקים לר' שלמה גבריאל ב"ר מרדכי זאב ראזינטאל , ווארשא , חש"ד [ חזר ונדפס בירושלים , תשי"ט [ .
|
|