בפתח השיחות

עמוד:7

בפתח השיחות שתים עשרה השיחות , המכונסות בספר זה , נתקיימו במסגרת סמינריון משותף למורים ולתלמידי מחקר של החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב , בסמסטר החורף תשל"ג . 1972 / 3 — שיחות אלו מטרתן היתה להבהיר ולהמחיש עניין מרכזי אחד בהתפתחות הספרות העברית החדשה במאתיים וחמישים השנים האחרונות , והוא : שאיפת ספרותנו החדשה להצטרף למסורת ספרותית אירופית שהיתה זרה לה עד העת החדשה , פרט לתקופת הזהב בספרד . במעבר זה נתנסתה ספרותנו ניסיון קשה , רצוף משברים , בבקשה לסגל לעצמה אותם כלי הבעה הקיימים בספרות האירופית , ולהעמיד לשון יוצרת , שבעזרתה ניתן לעצב "גיבור" ספרותי אנושי יהודי — על פי המסורת האירופית . שאיפה זו , והמעצורים בדרך התגשמותה הם , כפי שמבהירות שיחות אלה , תולדות של תהליכי חוץ — התפשטות האמאנציפאציה במדינות ליבראליות ; אקלים התקופה של שלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים ו המיפגש האינטנסיבי עם ספרות אירופה , וגם של תהליכי פנים — משבר היהדות המסורתית המונוליתית בתקופה המדוברת , משבר הזהות של הגיבור היהודי בעידן האמאנציפאציה , ניידות היוצר העברי ונדודיו אל מרכזים רבי השפעה של תרבות אירופה העשירה . השיחות המכונסות כאן הן ניסיון לראות ולהבהיר תהליכים אלה בשאי פותיה של הספרות העברית החדשה ובדרכי מימושן — החל מרמח"ל , יוצר שבכתביו מוצא פרופ' הלקין את המתיחות בין המקובל ובעל "מסילת ישרים" ובין בעל "המחזות , " שתפארתם הפיוטית האנושית הכללית המודרנית מתק יימת בהם , אף כשהם מתפרשים פירושים אליגוריים מיסטיים . לזו המסורת — מסורת הספרות האירופית , ולאלה המשברים — הנסיונות להסתגל אל המסורת הזאת , היונקת מתחילתה מן הספרות הקלאסית , מכוונת הכותרת הכללית של השיחות : "מוסכמות ומשברים בספרות העברית החדשה . " הסידרה נועדה מעיקרה להכיל עוד שלוש שיחות , שבהן הגיע פרופ' הלקין

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר