|
|
עמוד:10
מקודשים ביהדות . אינני מתכוון למשבר זה , וגם אינני מקבל את הטענה הזאת . המשברים , שהרצאות אלה באות לחשוף ולהבהיר , הם אלה שפוקדים את ספרותנו החדשה בשל שאיפתה להגיע אל מסורת אירופאית בדרך יצירתה . יצירה בדרכי היצירה הספרותית האירופאית , החל בהומרוס , אומרת ניסיון חדש לגבי הספרות העברית — ניסיון להיזקק אל נפש האדם כאדם , לראות את חיי האדם כמסובכים יותר משהם נראים בתקופות קודמות של ספרותנו . ואכן , הספרות העברית החדשה מתחילה לשאול ולחזור ולשאול את עצמה ! מה טיבו של האדם היהודי בעת החדשה r כיצד להעמיד דמות שתהא אמיתית , מלאה ועמוקה , כמו הדמות בספרות האירופית לדורותיה ? בפרקים האחרונים של האודיסיאה , כאשר אודיסאוס המוסווה מגיע לביתו קרוע ובלוי , ואיש , לרבות הקורא , איננו מכיר אותו , יושב הוא עם פנל 1 פה הבוכה , שכן למחרת ייחתם גורלה : מחזריה גיסיה כבר גילו את הסוד שהיא דוחה מרמה אותם , וקבעו את יום המחרת כיום שבו תהיה לאחד מהם . אפשר לקרוא זאת בתרגום המצוין של טשרניחובסקי ( השוויתי אותו עם תרגומים לכמה לשונות , והוא יוצא מן הכלל , ( ולחוש מה פירוש העמקה בנפש האדם , בחייו המסובכים , כפי שהיא באה לידי גילוי בספרות אירופה כבר למן הומרוס . ובכן אודיסאוס חזר מנדודיו הביתה , והוא קרוע ובלוי ומוסווה , ויושב אצל פנלופה מבלי שזו תכיר בו . הסיטואציה הזאת מתרחבת אצל הומר לעמודים שלמים . הכיצד י על ידי הנאומים . הנואמים הם פנלופה ואודיסאוס . פנלופה מספרת על יסוריה ועל הגבר שלה , שאיננה יודעת היכן הוא , ואודיסאוס , ההלך , מתחיל לעורר בה לאט לאט את התקווה שאודיסאוס , הרחוק מן הבית , יחזור סוף סוף מנדודיו . היא מקשיבה , מתעוררת , שבה ושוקעת ביאוש , ושוב מתעוררת , וכך עד לנקודה שבה מגלה האומנת הזקנה , שהמדבר הוא אודיסאוס . היא מגלה זאת בתוך שהיא מקשיבה לדבריו נאומיו על פי הצלקת שברגלו , והיא אומרת לו : מה זה שאתה הולך כמוהו וצלילי קולך כמו שלו י האומנת , לא האשה , מגלה אותו . במקום פרטי תיאורים יש כאן הרבה נאומים . — היוצר בספרות
|
|