פתח דבר

עמוד:10

מציע ניתוח שלם של שלושה מזמורים יג ; מו ; קיד . למזמור האחרון הוא חוזר ומייחד מאמר , 'יציאת מצרים בתהילים קיד , ' בקובץ 'מקראות ככוונתם' ( עמ' , ( 262-252 וטעם הדבר : 'עיון חדש בניתוחי ההוא עורר בי הרהורים , בו ובמסקנה העולה ממנו , ועל כן שב אני לנתח את המזמור ' ... ( עמ' , ( 253 וחזרה זו אל מה שכבר כתב ופרסם היא בעיניי מופת ליושר אינטלקטואלי , לשאיפה הכנה להוסיף וללמוד , לבטל דבר עצמו מפני דבר הכתוב . בין עלי 'מקראות ככוונתם' נמצאים פירושיהם של עוד עשרה מזמורים : א ; ג ; ו ; ח ; טו ; לו ; מז ; צ ; קד ; קמה , ועל אלה מיתוספים עכשיו בקובץ 'אמונות ודעות במזמורי תהילים' — השם שנתן המחבר עצמו לאסופת המאמרים — ניתוחים רגישים של שישה עשר מזמורים . ו ( בניתוח מחודש ;( כג , כו , כז , לט , מב-מג , עז ; פח ; צב ; צט ; קכב ; קל ; קלג ; קלו ; קלט . למזמורים המוארים הוקדם בספר זה פרק מבוא , אשר שוחזר מהרצאותיו של מאיר וייס בחוג למקרא בשיעורו ' אמונות ודעות במזמורי תהילים , ' על פי רישומי תלמידיו , ברוך יעקב ש ^ ומרים רון . המאמרים בקובץ הזה מובאים כנתינתם בפרסומיהם הראשונים , חוץ מתיקוני שגיאות . ניתוחו של מזמור קלו נדפס כאן בפעם הראשונה ; המאמר שעניינו בתהילים כו פורסם לראשונה בשפה האנגלית . דבקותו של מאיר וייס בספר תהילים , ובייחוד מאז פורסם הספר 'מקראות ככוונתם , ' מעידה כי אדיר היה חשקו לפרש את ספר המזמורים כולו , אך משימה זו נפלאה מכוחו , מכוח אדם בשר ודם , ולנו לא נותר אלא לברך על הטובה , על המזמורים שהוארו לנו מכוחו ומרוחו , וללכת לאורו ולבאר בדרכנו שלנו את שאר מזמורי ספר תהילים שהניחם מיותמים ביום שהלך מאתם ומאתנו , אליו , אל בוראו ואלוהיו . ספר זה יוצא לרשות הרבים , אל קהל שוחרי הדעת ואוהבי המקרא , בזכותו של הד"ר ברוך יעקב שורץ , מרצה בכיר בחוג למקרא , תלמידו של ר' מאיר , שלא חסך עמל , בחן ובדק פרטים ופרטי פרטים עד שהוציא מתחת ידו מלאכה מתוקנת . לידו סייעה בחריצות ובתבונה תלמידתו המוכשרת , גב' מירה בלברג , שלא זכתה ללמוד תורה מפיו של מאיר וייס , אך היטיבה ללמוד מכתביו . כן יעמוד על התודה ועל הברכה מוסד ביאליק שקיים 'המתחיל במצוה אומרים לו גמור' וקיבל עליו לפרסם גם אסופה אחרונה זו מעטו של הפרופ' וייס ,

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר