|
|
עמוד:7
פתח דבר מורנו ורבנו , הרב הפרופסור מאיר וייס , נולד בבודפסט שבהונגריה בשנת התרס"ט ( 1909 ) לאביו חיים וייס ז"ל ולאמו חיה שרה ( לבית פירט ) ז"ל . בשנת 1933 סיים את מסכת לימודיו בבית המדרש לרבנים בבודפסט , מחשובי בתי האולפנא ללימודי היהדות בעולם קודם לשואת אירופה , והוסמך לרבנות . באותה שנה הוענק לו התואר דוקטור לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה הממלכתית למדעים בהונגריה , שבה שקד על לימודי הבלשנות השמית לענפיה , תולדות המזרח הקדום ודברי ימיה של רומא ותרבותה . מאיר וייס נטל את המיטב משני המוסדות האלה , שליטתו העמוקה בים התרבות היהודית וספרותה , נמסכה ברוחב הדעת של ההשכלה האירופית ללשונותיה , ספרויותיה ועולם המחשבה שלה . מאיר וייס מצא לו נתיב אל ההשכלה בלי לנתק את חבל הטבור הקושר אותו אל מסורת אבות . בשנה שהיה לרב ולדוקטור עלה לכס הרבנות בעיירה אחת על יד העיר סגד , ועד מהרה יצא שמעו שהוא רב מחונן שדרשותיו בציבור מפעימות לבבות רבים , אדם ששומע למצוקת היחיד ומאמצו בצר לו . בשנת 1937 הוזמן אפוא לכהן כרב העיר הגדולה דברצן . קודם שעלה הכורת על יהדות הונגריה , הספיק להיות חבר הקורטוריון של בית המדרש לרבנים שבו קיבל את הסמכתו . בשנת 1944 נשלחו מאיר וייס , אשתו אילי ובניו רפאל וגבריאל למחנה הריכוז ברגן בלזן . עם יציאתם מלוע הארי , בשנת , 1945 עלו ארצה . שנים הרבה עשה מאיר וייס בחינוך הדור הצעיר , ואף ניהל את בית הספר התיכון 'מעלה' בירושלים עד שנת . 1957 בשנה זו החל ללמד באוניברסיטת בר אילן , ובשנת 1960 הוזמן להצטרף אל סגל החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים , שבה נתמנה לפרופסור מן המניין בשנת . 1972 בירושלים זכה להוקרת עמיתיו ותלמידיו , שראו בו חוקר ומורה רב השראה שמקנה לשומעי לקחו הלכי מחשבה ודרכי מחקר ומעוררם לסלול לעצמם נתיב משלהם . גם לאחר פרישתו מן ההוראה באוניברסיטה הוסיף מאיר להשמיע את קולו בארץ ומחוצה לה , והיה מראשי המדברים בעולם בתחום הגישה הספרותית למקרא . בשנת תש"ן ( 1990 )
|
|