|
|
עמוד:7
ובמילים אחרות : יש להראות לעיתונאים בדיוק מה שהצבא רוצה שיראו . דברים דומים נמצאים גם במדריכים האמריקניים בעניין לוחמת מידע , כפי שהמחישה המלחמה האחרונה בעיראק . אבידור מציין בצדק שצה " ל "חייב לבוא במבוכה ולשאול את עצמו כיצד , למרות שגילה נורמות מוסריות גבוהות , ואף שביצע כראוי את ההנחיות והפקודות שניתנו לו , מצא עצמו מוכה שוק על ירך במערכה התדמיתית . " אף שטענתו הכללית מוצדקת בעיקרון , נדמה לי שאבידור מחמיץ את הנקודה כאשר הוא קובע שאין מקום להשוואה טקטית בין הקרב בג ' נין לקרבות אחרים . במערכה על גרוזני , למשל , שגם אבידור מתייחס אליה , לא האמין איש לפני תחילת הלחימה כי הצ ' צ ' נים יצליחו להסב אבידות כה כבדות לרוסים . כמעט אף אחד לא צפה את הניצחון הצ ' צ'ני בקרב הראשון . גם לפני תחילת הקרבות של מבצע "חומת מגן" לא נצפתה התוצאה מראש : אדרבה , רוב המומחים - אף בתוך צה " ל עצמו - סברו כי כיבוש מחדש של יהודה ושומרון יעלה בהרוגים רבים פי כמה מכפי שתבע המבצע באמת . על כן , כשם שספק אם ניתן לומר שתוצאת מלחמת ששת הימים מעידה על כך שהצבא המצרי לא היווה סיכון של ממש למדינת ישראל , ספק אם ההצלחה המפתיעה של צה " ל ב " חומת מגן" מעידה על כך שהפלסטינים לא היו מסוגלים בתנאים אחרים לגרום נזק גדול יותר לכוחות הישראליים . למעשה , לוחמים וטרוריסטים פלס טינים הצליחו להסב לצה " ל אבידות כבדות למדי בהתקפות על מחסומים בחודשים שלפני "חומת מגן ;" ראוי להזכיר בהקשר זה הריגת שישה חיילים במחסום בעין עריק , והריגת עשרה חיילים ואזרחים בוואדי חרמיה בידי צלף בודד , שנעלם ללא הפרעה מן השטח . ההנחה המשתמעת מדברי אבידור , כאילו הצלחת הלחימה תלויה בצה " ל לבדו , היא לטעמי הנחה מסוכנת ; כל אויב שצה " ל זלזל בו החזיר לו מנה אחת אפיים : המצרים , הסורים , החיזבאללה , ואף הפלסטינים כבר הוכיחו שאין לנהוג בהם בקלות ראש . גם גודל השטח אינו מהווה ראיה לדבר : במקרה אחד , בקרב שהתחולל בעיר הואה בוייטנם , נמשך כיבושם של שבעה בלוקים ( בתים דו קומתיים ברובם ) שלושה שבועות , תוך שהאמריקנים מסתייעים בארטילריה , נפל"ם , וכיוצא באלה כלי משחית שונים למרות יתרון הכוח הגדול שלהם בשדה המערכה . אמת , דומני כי חיילי הצבא הצפון וייטנמי בהואה גילו יכולת לחימה טובה יותר מאשר הפלסטינים בג ' נין . אולם גם במקרים שבהם הגן כוח נטול אמצעים והכשרה על אזורים קטנים , אפשר לו תוואי השטח העירוני להסב נזק גדול לתוקף . ההיסטוריון ג'ון אליס מספר על מקרה אחד שהתרחש במלחמת העולם השנייה , שבו הסבו צוערים גרמנים בעיירה קטנה עשרות אבירות לכוח אמריקני גדול , מצויד היטב , ובעל חיפוי ארטילרי מסיבי , וכל זאת למרות שהמגנים לא היו מאומנים כראוי וצוידו כמעט אך ורק בנשק קל . לא לחינם מגדירים האמריקאנים את השטח העירוני כ " משווה הגדול . " אבידור מניח , שהמשווה הגדול אינו משווה כלל כאילו היו התוצאה ומספר ההרוגים ידועים מראש . ככלל , לפי הגדרתו של אבידור , דומה שלא ניתן ללמוד דבר משום קרב
|
|