|
|
עמוד:7
את דברה בדו " ח שפרסמה ב 4 ביוני . 1985 לעומת שני החברים האחרים בוועדה - דוד בכור ומקס קנת המנוחים ברקוביץ לא היה שופט , דבר שלא מנע ממנו להציג בסיום הדיונים חוות דעת מרשימה משלו . מדבריו אביא את פסקת הפתיחה , שאכן מלמדת על הכותב ובוודאי מחזקת את דבריו של דוד חזוני המציג את הרב ברקוביץ כ"הוגה דעות מוסרי . " וכך כותב הרב : אין ספק שלנאשמים סטבסקי ורוזנבלט לא רק שלא היה חלק ברצח ד " ר ארלוזורוב , אלא שגם לא היה שום יסוד בכדי להאשימם . מכיוון שהרצח היה טרגדיה לאומית , שמסביבו התרקמה פרשה שלמה בהיסטוריה של היישוב בארץ ישראל - פרשה שלצערנו עדיין לא נסתיימה - עלינו להדגיש את הנימוקים העיקריים שבכוחם הגענו למסקנתנו . מסקנתי מיוסדת על חקירת העדים שהופיעו לפני הוועדה ועל מחקר אישי בפרטי כלים של המשטרה של החקירה המוקדמת ושל בית משפט המחוזי שדנו בזמנו בחקירת הרצח ועד שיפוטם של הנאשמים . ובסוף הדו " ח שלו , בדברי הסיכום , הוא אומר : "אין שום ספק שלסטבסקי ולרוזנבלט לא היה שום חלק ברצח ארלוזורוב . אין ספק שכל תכלית חקירת המשטרה הייתה להטמין האמת . על כגון זה קונן הנביא : 'ויקו למשפט והנה משפח "' ( ישעיהו ה : ז . ( אכן איש מוסר היה ברקוביץ , אך לקביעתו הנחרצת בפרשת הרצח ועלילת הדם ? שכמוה גרס ב 934 ו גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק - לא הגיע רק על סמך אינטואיציה ואמונה , כי אם על יסוד העובדות וניתוחן , בדומה לשופטים בכור וקנת . זכות גדולה עמדה לו לאליעזר ברקוביץ , שהוא נמנה עם חברי הוועדה הממלכתית והיה שותף לפסיקתה החד משמעית . יוסי אוזימאיר רמת גן תורת המוסר של עדי אופיר לעורכים , ברצוני להגיב על מאמרו של אסף שגיב על תורת המוסר של עדי אופיר " אימפריית הרוע " ( תכלת וו , סתיו התשס " ב / ו . ( 200 אופיר מפציר בנו להימנע מלעולל רעות טריוויאליות ויחסיות ובתוך כך מתעלם מרוע מוחלט שאירע לנו . גם לקאנט היה פעם טוב מוחלט שבעזרתו , כך חשב , יכול אדם להתמודד עם כל רוע , והוא הרצון הטוב , המציית לציווי המוסרי שלא על מנת לקבל תמורה אלא כתכלית בפני עצמה . לאחר המלחמה ביקר הנס יונס המנוח אצל פרופסור גרמני שהתנהגותו שלא כמו ההתנהגות של מורו מרטין היידגר - הייתה ללא דופי . אותו פרופסור אמר ליונס : "בלי קאנט לא הייתי יכול לעשות זאת . " סיפור מעורר השראה על הפילוסופיה של המוסר בגרמניה הנאצית . אבל אפילו קאנט לא היה יכול לסייע אילו היה הפרופסור מגיע לאושוויץ ; שכן , על פי עדותו של פרימו לוי , מן הקרבנות , המכונים "מוזלמנים , " נשלל כל רצון : "אין לראות אותם כבני אדם חיים . יש המהססים לכנות את מותם
|
|