|
|
עמוד:5
כיום , חלקים חשובים ביהדות האורתודוקסית , כמו גם בציבור החילוני , מבינים יותר ויותר עד כמה חיוני להתמקד בנושאים האלה . הפרויקט של חזוני רלוונטי מאוד למספר הולך וגדל של ישראלים ששואפים לחיות חיים יהודיים מציאותיים בישראל בת זמננו . המפגש בין האורתודוקסיה האירופית להתנסות המערבית המודרנית עורר לעתים בקרב שני הצדדים מבוכה ורגשות מעורבים , ואולם באותה העת הניב גם תסיסה יצירתית . עם זאת , בסופו של דבר , על אף שמספר ניכר של יהודים דתיים השתלבו במדעים ובטכנולוגיה , במקצועות החופשיים , בצה"ל ובעולם האקדמי , נותרה האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובגולה בשולי העשייה הרוחנית , החברתית והתרבותית . בתפישתו של אליעזר ברקוביץ את היהדות כמסגרת חיה למדינה יהודית מודרנית , אבן היסוד של הדיון היא תמיד " ההלכה , כוחה ותפקידה . " הרב יוסף דב סולובייצ ' יק רתם תערובת ייחודית של מחשבה אקזיסטנציאליסטית דתית עם חומרת השיטה התלמודית ה " בריסקאית" להעשרת החיים על פי ההלכה ולהעמקתם . הרב אברהם יצחק הכהן קוק חקר את כתבי הקבלה לעומקם כדי לתאר את האישיות היצירתית מבחינה רוחנית , העשויה להביא לתחיית התורה בתרבות המתהווה של ישראל . אבי גרס שהסוגיה העיקרית שעימה נדרשת היהדות האורתודוק סית להתמודד היא האתגר שמעמידה בפניה המהפכה שהתחוללה בפעילויות ובשאיפות של אנשים אמיתיים וקהילות אמיתיות . כמענה לאתגר הזה הוא החל לראות בהלכה אמצעי לעיצוב החיים היהודיים בני זמננו . הוא חיפש תהליך הלכתי יצירתי שיישאר נאמן לעיקריהן של התורה והמסורת ולמחויבויותיהן . את התשתית המושגית ניסח באופן ברור באנגליה בשנת : 1943 החיים הממשיים הם שותף נפלא לרוח ; בלי האחד משולל האחר משמעות . עקרונות התורה יכולים אפוא לחשוף את מובנם האמיתי רק כשיש מציאות קונקרטית שבה אפשר ליישם אותם ... שכן , כשם שהתורה מעצבת את החיים יכולים החיים על פי התורה , בתורם , לכוון ולהנהיר את התורה ... וכך עד עולם ; התורה כמדריך לחיים , ובחיים על פי התורה מתגלה התורה . זו המשמעות הפנימית של השותפות בין התורה לקיום היומיומי הפרוזאי ; ומן השותפות הזאת צומחת יהדות שיש לה היכולת להתפתח עד אין סוף ( לקראת יהדות היסטורית , עמי . ( 32 הצורך בתהליך הלכתי שיהיה בכוחו לעצב את החיים הפך חיוני בייחוד לנוכח המציאות החברתית והתרבותית החדשה של המדינה היהודית העצמאית . רק שימוש יצירתי במסורת של מחשבה הלכתית קפדנית , בשילוב עם חמלה הלכתית , יאפשר את חידוש החיים האישיים , הקהילתיים והלאומיים . כדי להביא להתחדשות מסוג זה ולהעמיד אנשי הלכה יצירתיים שיפעלו במסגרת המסורת ההלכתית , חש אבי שחיוני לבחון שוב כמה קטגוריות בסיסיות באופן שבו נלמד התלמוד . הוא רצה , למשל , לבחון שוב את הזיקה בין הלכה לאגדה , את היחס בין החוק ובין החיפוש אחר משמעות דתית בדיונים ההלכתיים , את טבעו היצירתי של האדם בהקשר של תורה שהיא התגלות אלוהית ; את גבולות הסמכות הרבנית כשהיא עוסקת בצרכים
|
|