|
עמוד:12
בכתיבה שבמרכזה מחקרים אמפיריים מקובל להציג את המחקרים העכשוויים והמתקדמים ביותר כדי לבחון את התקדמות הידע בתחום . עם זאת , לא אחת דווקא מחקרים שנערכו בשנות השלושים של המאה , 20-ה שעל פי רוב הציגו נתונים איכותניים , ריתקו אותי וסיפקו לי נקודות מבט מעניינות ומרחיבות דעת יותר ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות . בספר זה לא כבלתי את עצמי למחקרים של העשור האחרון . אדרבה , ניסיתי לדלות את הידע המחקרי-אמפירי הרב שנאסף בארבעת העשורים האחרונים בתחום ההתפתחות החברתית . בעוד שברחבי העולם נעשים מחקרים אמפיריים רבים מאוד בתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך , בעברית החומר בתחום זה מועט מאוד . עיקר החומר בעברית , מקורו בשנות הארבעים והחמישים בתנועה הקיבוצית , שהתעניינה ועסקה רבות בתחום . אולם , כמצופה , הכתיבה ברובה רוויה דיון בערכים , שעיקרו תיאורטי ומיעוטו אמפירי . מאז ועד היום לא חל שינוי בגישה זו , וכאמור המחקרים בעברית בתחום עדיין מועטים ביותר . סקירה שערכתי על עבודות לקראת תארים גבוהים באוניברסיטאות , שנכתבו בארץ בעשור האחרון בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך , מעלה כי נכתבו עבודות רבות מאוד בתחום הקוגניטיבי , בתחום השפתי , בתחום ההורות , באוריינות בחינוך בבתי הספר ועוד . לעומת זאת , רק עבודות מעטות נכתבו בתחום הגיל הרך , הגיל שבו מתעצבים דפוסי ההתקשרות הבין-אישית ומתפתחים הכלים לתפקוד חברתי , ורק מיעוט שבמיעוט נכתבו בתחום ההתפתחות החברתית . שלושה גופים בארץ חוברים , שלא ביודעין ומכיוונים שונים , להתעלמות הכוללת מתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך : מערכת החינוך , מערכת ההוראה במכללות ומערכת ההוראה והמחקר באוניברסיטאות . משרד החינוך עומד לפרסם בקרוב תכנית לימודים מחייבת לגני ילדים בנושא האוריינות . תכנית לימודים מחייבת בתחום הבין-אישי חברתי אף אינה עומדת על סדר היום . הורים ומורים כאחד מבקשים כיום להתחיל להקנות קריאה וכתיבה כבר בגיל הגן . לימוד כזה עלול לבוא על חשבונו המדולדל ממילא של הלימוד הטבעי והחיוני לגיל הזה , דהיינו הלימוד החברתי וההתפתחות האישית . פיתוח מיומנויות חברתיות , דמיון , תקשורת , חשיבה
|
|