|
|
עמוד:13
דבר העורכות על התפתחות התהליך של התמחות בהוראה בימים אלה עדיין לא הושלם תהליך החקיקה של "חוק עובדי ההוראה בישראל . " חוק זה יחייב עמידה בהצלחה בדרישות שנת ההתמחות בהוראה כתנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה בכל מסגרות החינוך בישראל , ובכך יחזק את מעמדו של המורה כמקצוען . הרציונל של קיום שנת התמחות נובע מהתפיסה שתהליך ההבניה המקצועית כולל הכשרה אקדמית תאורטית ופרקטיקה בשדה . שלושה רכיבים עיקריים מאפשרים לממש רציונל זה : עבודה בתנאי אמת , כלומר בשכר ; השתתפות בתהליכי תמיכה במסגרת קבוצתית ובליווי אישי ; ועמידה בהליכי הערכה . אחרי כעשור להפעלת מערך ההתמחות בהוראה בישראל הולכות ומתבררות סוגיות שונות הקשורות בה : מהם תנאי הקליטה המיטביים בעבור המורה המתחיל ? האם מן הראוי שהחונך יתמקד בתהליך התמיכה בלבד או שמא גם הערכת המתמחה היא באחריותו המקצועית ? מה מקומם של בעלי תפקידים אחרים השותפים בהתמחות , כמו המנהל והמפקח ? מחקרים , דיונים , פורומים למיניהם , כנסים מקצועיים וכדומה עוסקים בסוגיות אלו ואחרות . שנת ההתמחות בעת הכניסה למקצוע ההוראה , מקורה בהמלצות ועדת עציוני , ועדה ממלכתית שהוקמה עוד בשנת 1979 לבחינת מעמד המורה בישראל ( דוח ועדת עציוני , . ( 8 : 1979 עריכת שינויים בהכשרת המורים בכיוון של אקדמיזציה של כלל המורים והפיכת ההוראה לפרופסיה הייתה הבולטת שבהמלצות הוועדה , והיא כללה הצעה להחיל את שלב ההתמחות בהוראה כשלב הכרחי בכניסתו של עובד ההוראה למקצוע ( הופמן ונידרלנד , . ( 2010 היישום בפועל של הצעה זו , שהייתה אז בגדר חזון , התחיל בראשית שנות התשעים , עם פיתוחה של התכנית "ליווי בקליטה" שיזם האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך . תכנית ניסוי זו ( חוזר מנכ"ל נא , 1 / ספטמבר ( 1990 הייתה בגדר רשות ולא חובה , והתבססה על מערכת של תמיכה , ללא תהליך הערכה לצורך מיון . המחקר שעקב אחר התכנית "ליווי בקליטה" סיפק מידע רחב על אודות המורכבות הכרוכה בתהליכי הכניסה למקצוע של עובדי ההוראה ( פלג , , ( 1997 והיה התשתית למודל של התמחות בהוראה שהמאמרים בספר זה דנים בו . שילובו של המתמחה בעולם המקצועי תלוי לא רק בהכשרה התאורטית והמעשית שקיבל , אלא גם בתנאי קליטתו בשדה העבודה ובתמיכה שמעניקה לו המערכת שהוא מתפקד בה . על פי תפיסה זו , ההתמחות נועדה לשמש גשר
|
|