|
|
עמוד:9
מדרך הבימוי החדשנית של במאים כדוגמת וסוולוד מירהולד וקונסטנטין סטניסלבסקי . לא כל הניסויים הללו הניבו פרי , ורבים מהם נעלמו לאחר עונה אחת . אבל במשותף , הם סייעו להסרת עולה של המאה התשע עשרה . יחד עם זאת , מעולם לא התכחשו הכוריאוגרפים של בלט רוס התכחשות גמורה לעבר . למרות כל פריצת הגבולות שלהם , הכירה לרוב עבודתם במורשתו . במהלך כל עשרים שנות קיומה , נותרה שפת הדיבור שלה , הצעדים , התחביר והרטוריקה של הבלט הקלאסי . לפיה התאמנו הרקדנים בשיעוריהם היומיים , ובה השתמשו אפילו הכוריאוגרפים החתרנים ביותר של הקבוצה , לפחות חלק מהזמן , כשפה משותפת . לצד שפת המחול האקדמי , ( Danse d'ecole ) הם אימצו גם דבר נוסף מן העבר - את הרעיון שמקור המשמעות במחול הוא בתנועה . בניגוד לרבים מבני תקופתם אם כן , מעולם לא כפרו הכוריאוגרפים של בלט רוס ביסודות הקלאסיציזם . הם נפטרו רק מהמוסכמות של שלהי המאה התשע עשרה שנהפכו להגדרתו . בדומה לסופרים רבים מאותה התקופה ששאפו לזהות מסורת ספרותית חיה , התאמצו גם אותם כוריאוגרפים להגדיר מחדש את מהותה החיה של ירושת הקלאסיציזם בעבור המאה העשרים . בעשותם כך , הם הכשירו את הקרקע לניצחון הנאו קלאסיציזם באמצע המאה העשרים - סגנון שהופיע לראשונה בשנות העשרים . אבל השפעתו של בלט רוס אינה מתבטאת רק בכוריאוגרפיה . שנות העשרים , השלושים והארבעים עמדו בסימן לידתן של קבוצות בלט חדשות רבות , קבוצות שחבו לרוב את השראתן ולפחות חלק מזהותן לבלט רוס . בין אלה נמנים האנסמבלים הנודדים השונים של "בלט רוס , " שירשו את המוניטין ואת הרפרטואר של קודמתן המהוללת והפיצו אותם בכל רחבי העולם . באנגליה , כללו הצאצאים את בלט ויק ולס Vic Wells ) , Ballet שנעשתה אחר כך רויאל בלט , ( בלט רמבר ( Ballet Rambert ) ובלט מרקובה דולין - ( Markova-Dolin Ballet ) כולם נוסדו בידי בוגרי
|
|