|
|
עמוד:7
פתח דבר בהיסטוריה של הבלט במאה העשרים , לא היתה קבוצה שהשפיעה השפעה עמוקה ומרחיקת לכת כמו הבלט רוס . הקבוצה פעלה במשך עשרים שנה בלבד - מ 1909 עד - 1929 אבל בשני העשורים האלה היא עשתה את הבלט אמנות חיה ומודרנית . בלט רוס יצר את הקלאסיקות הראשונות של המאה העשרים : הסילפידות , ציפור האש , פטרושקה , אחר הצהריים של פאון , פולחן האביב , תהלוכה , כלולות , האיילות , אפולו והבן האובד , עבודות שכולן מבוצעות גם היום . הוא טיפח כמה מהכוריאוגרפים יוצאי הדופן של המאה - מיכאיל פוקין , ואצלאב ניז'ינסקי , ליאוניד מאסין , ברוניסלבה ניז'ינסקה וג'ורג' בלנשין - ודרכם השפיע על התפתחות הכוריאוגרפיה עד לשנות השבעים של המאה העשרים . הוא שידך בין המחול לאמנויות האחרות ויצר זיווגים יוצאים מגדר הרגיל - שיתופי פעולה שכללו מלחינים כדוגמת איגוד סטרווינסקי , קלוד דביוסי , מורים ראוול ומרגיי פרוקופייב , וציירים כדוגמת פבלו פיקסו , נטליה גונצ'רובה , אנדרה דרן ואנרי מאטיס . מתוך אינספור הרקדנים שפעלו בשורותיו יצאו מורים ומאסטרים לבלט שהמשיכו את פעולתו בערים הגדולות וביישובי הספר של מדינות המערב . ואם אין די בכל זה , יצרה הקבוצה גם קהל מעריצים לבלט ששימש תקדים לקהלים העממיים של ימינו . לולא התקיים בלט רוס , היתה ההיסטוריה של הבלט במאה העשרים שונה לגמרי .
|
|