|
|
עמוד:7
פסיכואנליזה ארגונית ללא ספה " איתמר רוגובסק 1 ל היסטורית הלן ייעשה , אלא ניסיון כמאמץ לדבר של על המשגה מסורת - טוויסטוק באמצעות לא הצגת מתוך דילמות עמדה לא אפולוגטית פתורות ; ולא זאת כסקירה להוציא את היחס לפשיזם , שביחס אליו אין כלל מקום לדילמה . זהו דיון על האובייקטים החדשים של הפסיכואנליזה , וקודם כול יש להכיר בכך שאובייקטים חדשים כרוכים גם בהתייחסות אל סובייקטים חדשים . אנחנו כיום אנשים אחרים מאלה שחיו בתקופתו של פרויד . ( Baulero , 1997 ) במקורה עסקה הפסיכואנליזה באובייקטים מסוימים , והותירה בחוץ אובייקטים רבים אחרים : ילדים , קבוצות , נשים , ארגונים , מוסדות ; הפריה חוץ גופית , פונדקאות ואימוץ ; אסונות שונים והגירה מסיבית . כך לא זכו בראשית הדרך לדיון מפורט גם מטרות הפסיכואנליזה , כללי הפרשנות , השפעת התרבות על הריפוי ועוד ועוד . את מסורת טוויסטוק ניתן לראות כניסיון חלוצי להתמודד עם האובייקטים החדשים שפרויד לא התייחס אליהם בזמנו ; ואם יש אובייקטים חדשים , יש גם סובייקטים חדשים . בהתייחס לארגונים , הפסיכואנליזה עוסקת בלא מודע של הארגון . זה משותף לכל האסכולות שצמחו במסגרתה . הפסיכואנליזה של הארגון עוסקת ב " מיניות " של הארגון . בשם החוק , ובשל ריבוי ההגבלות על ההתנהגות בתוך ארגון , ישנה כיום נטייה "לזרוק את התינוק עם המים " - וכך מתבסס ארגון ללא מיניות . התוצאה הנובעת מכך היא ארגונים יבשים , מנוכרים . ( McKinlay & Starkey , 1998 ) להלן כמה הערות היסטוריות בהקשר זה : ס מארקס ראה את ההיסטוריה כשרשרת מתפתחת שכולה מלחמת מעמדות . הנרי לפברה טען - כפרפרזה - שההיסטוריה היא ההיסטוריה של עיוות רעיונות . זוהי היסטוריה של דעות במחלוקת הדברים המובאים כאן נמסרו כהרצאה הפותחת במסגרת הכנס "מסורת טוויסטוק - פרספקטיבה ישראלית " שהתקיים בתל אביב ב . 7 . 1 . 2004 הטקסט חותר להיות נאמן לאופן הבאת הדברים במקורם , לעתים על חשבון כללים מקובלים לגבי מאמרים המובאים בדפוס .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|