הלכי רוח פסיכואנליטיים ופונקציונאליים בייעוץ אישי בהקשר ארגוני: על האפשרות לתנועה משותפת

עמוד:11

צורכי הנועץ / המטופל . כלומר , הימנעות של היועץ מלמלא את הפונקציות החסרות של הנועץ . עיקר העבודה הפסיכואנליטית המודרנית מושתת על שיתוף הנועץ בתובנות הנוגעות לדילמות שהוא מעלה , בהנחה שחיבור עמוק יותר למניעיו ולצרכיו , ותובנות עמוקות על חסמיו יעלו את ' דרגות החופש' של הנועץ בתחומים הטעונים בעבורו . במענה לשאלה המטא תיאורטית על מחויבותו האתית של היועץ ( תשובתו לשאלה : " מיהו הקליינט , ( " ? אפשר להניח כי מחויבותו האתית של יועץ בעמדה פסיכואנליטית תהיה נתונה בראש ובראשונה לנועץ . היועץ חותר לחשוף את התפיסות הסובייקטיביות ( מטבען ) של הנועץ , אינו נדרש לעמת אותן עם נקודות מבט חיצוניות ( של אחרים בארגון , ( ומחויב לתחושת המשמעות של הפרט הנועץ ( דובר , . ( 2005 יועץ זה הוא בעל מחויבות עמוקה לסודיות כלפי הנועץ , גם אם יש בכך סתירה לכאורה לצרכים המזוהים של הארגון . עם זאת , קרוב לוודאי שיועץ בעמדה פסיכואנליטית יבחן אם במהלך דיאלוג הייעוץ עולות שאלות הנוגעות לנאמנותו המקצועית ולסודיות המקצועית , ואם כן , מהן ? כמו כן , יועץ זה יכול כמובן להיעזר בכלים פסיכואנליטיים לצורך העמקתו של שיח הייעוץ סביב שאלות של סודיות ו / או קונפליקט נאמנויות . יועץ ארגוני המשמש יועץ פנים בצבא יכול למצוא את עצמו פעמים רבות במערך מורכב שבו הוא מייעץ לבעלי תפקידים בכל מיני דרגות , המשרתים באותה מערכת ; מערך ייעוצי הידוע לנועצים . ייתכן שיועץ זה יישאל במישרין פעמים רבות אם הוא מחויב לסודיות , וקרוב לוודאי שיידרש לעמוד במבחני נאמנות שונים . יתרה מכך , גילויי חשדנות יכולים גם לעלות באופן לא מודע , ולצורך חשיפתם היועץ יכול לעקוב אחר ה reverie שלו . כלומר , היועץ יכול לבחון באילו רגעים במפגש הוא חש אווירה של חשדנות או זהירות , ולחלופין אם במהלך המפגש הוא נזכר בנועץ אחר מתוך החטיבה . היועץ יכול לבחון אם התכנים שעולים בו אסוציאטיבית מרחיבים את תובנותיו ביחס לנועץ ( למשל , נזכר במקרה דומה שיכול לשמש דוגמה טובה , ( אך יכול גם להיעזר במודעותו לכך שהאסוציאציה מעוררת בו אי נוחות , למשל , התעוררות תחושה הולכת וגוברת של קונפליקט נאמנויות . אפשר לשער כי אי הנוחות קיימת גם אצל הנועץ , גם אם אינו מציינה במפורש , וייתכן שאף אינו מודע לה . השימוש ב reverie יכול להרחיב את הדיבור עם הנועץ . לדוגמה : " בפגישה היום מצאתי את עצמי פעמים אחדות נזכר בע , ' ואני תוהה אם אסוציאציה זו עולה רק אצלי או שמא הדברים שאתה מעלה בשיחתנו היום הם מבחינתך מעין דיאלוג שאתה עצמך מנהל עם . 'ע האם תוכל לשתף אותי בכך " ? אפשרות נוספת : " אני חש היום כי אתה מהוסס וסגור יותר מכפי שאני רגיל לראות אותך . וכן , בפגישה היום אני נזכר פעמים אחדות בל' מפקדך . אני תוהה אם הזהירות או אי הנוחות שלך בפגישה היום קשורים לידיעה שלך על קשר ייעוץ שלי עם , 'ל ואולי חשש שלך מהטיה שלי בשל כך . " עמדה פסיכואנליטית מחייבת מרחב שבו לשאלות אלו יהיו מקום וזמן . ההנחה היא שהנועץ יכול לצאת נשכר מחקירה זו , אך סוגיות אלו מחייבות השתהות , עמדה של הוויה ( being ) ותפיסת ההתבוננות וחקירה של כוונות כבעלות חשיבות מרכזית . לפיכך , חקירה מסוג זה מחייבת בין השאר סובלנות רבה לעמימות . לעומת זאת , לחץ לפעולה , לתוצאות וליוזמות נתפס כפועל נגד האפשרות לבסס מרחב התבוננות . ברנשטיין ( 2007 ) במאמרו המתאר את המתחים הרבים סביב התהוות פורום ' את פתח' בתוך ארגון ' אפק' – ארגון של אנשי מקצוע הפועלים מתוך עמדה פסיכואנליטית , מגדיר את ההנחה הפסיכואנליטית על הקושי של התנהלות שיש בה מחויבות להתבוננות בצד מחויבות לפעולה : ... " אירועים אלה של פעולה נתפסו כהתקפה על המשימה העיקרית של התבוננות , למידה והבנה מעמיקה . משמע , שאנו עצמנו רואים סתירה אינהרנטית

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר