הלכי רוח פסיכואנליטיים ופונקציונאליים בייעוץ אישי בהקשר ארגוני: על האפשרות לתנועה משותפת

עמוד:12

כלשהי בין העיסוק במילים והחקירה שלהן לבין הפעולה הממשית . " כלומר , דומיננטיות של שיקולי עלות ותועלת ונטייה בולטת לפונקציונאליות ולאינסטרומנטליות עלולות לחבל במידה ניכרת בהלך הרוח הנדרש לחקירה ולחיפוש תהליכי זה . ת' התמנתה למנהלת אזור בחברה עסקית שיש לה סניפים ברחבי הארץ . עם כניסתה לתפקיד הניחה כי בחברה חסרה השקעה בבירור צרכיהם המשתנים של הלקוחות , וכי דווקא העובדים הזוטרים בארגון יוכלו להיות מקור אינפורמטיבי חשוב למידע זה , בהיותם בקשר ישיר עם הלקוחות . עם כניסתה לתפקיד הבטיחה להנהלה הארצית של הארגון תכנית פעולה חדשה בפרק זמן נתון , ובמרץ רב החלה להיפגש עם העובדים בסניפים , ועודדה אותם למסור את רשמיהם בנוגע לצורכי הלקוחות . להפתעתה , לא הגיע אליה במענה לבקשתה שום מידע בעל משמעות , ואף לא ממנהלי הסניפים . ת' ביטאה בייעוץ כעס רב על מקור הבעיה , לפי תפיסתה – דפוסי עבודה לקויים בארגון ותרבות ארגונית המאופיינת ב'ראש קטן . ' בייעוץ היה אפשר לראות כיצד הבטחתה להנהלה הארצית לגבש תכנית פעולה בזמן נתון חוסמת מרחב חקירה של הגורמים לאי שיתוף הפעולה מצד העובדים , מגבירה מצדה סוג שיח המאופיין במשטור ואף בנקיטת איומים כלפי העובדים , ומעמיקה את תפיסת הפיצול של , 'ת ולפיה העובדים ' עצלים' והארגון לא אפקטיבי . בעקבות הייעוץ התעוררה בה ההכרה בנוגע לנחיצות של פינוי מרחב לחשיבה . בעקבות כך , חשבה ת' לשתף את הממונה עליה באשר לחיוניות תהליך של בירור ללא מחויבות מראש לתוצאה במועד נתון . עם זאת , התחייבה לשתפו בשלבי החקירה . צעד זה אפשר פינוי מרחב החיוני להמשך עבודה תהליכית ( פירוט שלביו הבאים של קשר ייעוצי זה יובא בהמשך . ( מבט ביקורתי על הרלוונטיות של תפיסה פסיכואנליטית בהקשר ייעוץ אישי–ארגוני באשר לתפיסת עבודה פסיכואנליטית פעמים רבות נשמעות תגובות של הערכה רבה כלפי העושר המושגי , וההבנה העמוקה שעולה מתוך שימוש מושכל בעולם רעיוני זה . עם זאת , תכופות נמתחת ביקורת על הלך רוח ייעוצי זה : לעתים קרובות הארגון סבור כי קצב החקירה הפסיכואנליטי אינו הולם ואף סותר את קצב העבודה בארגון . נוסף על כך , נשמעת ביקורת על מידת התרומה שיש בעיסוק בתובנות לעבודה הניהולית . הרושם של נועצים לא מעטים הוא שהתפיסה אינה מתיישבת עם הלחץ המופעל עליהם להגיע לתוצאות מידיות , וביעילות . הלחץ לתוצאות הניתנות למדידה ומוגדרות מראש מטעם הארגון הוא חלק מהתפיסה הארגונית . אמנם , ההתפנות לחקירת תהליכים אישיים וארגוניים נתפסת כמרתקת , אך אינה נושאת באחריות כלפי המחויבות העיקרית של הנועץ בתוך החיים הארגוניים – יכולת תפקודית אקטואלית . יתרה מזו , בתוך השיח הפסיכואנליטי יש הנחה באשר למרכזיות הייצוג . כלומר , השינוי בעל המשמעות מתחולל באופן שבו הארגון או הפרט מגבשים ( במודע ושלא במודע ) את תפיסתם באשר לדפוסי היחסים בין העובדים , ובפירוש הסובייקטיבי שלהם לאירועים . העמדה הפסיכואנליטית איננה מתנערת מהצורך בשינוי ממשי , אך מניחה כי הפעולה האופרטיבית נגזרת מהפירוש , ושהמעשה ה'נכון' משתמע מתוך ההפנמה . כלומר , עיקר העבודה הפסיכואנליטית הוא כשמה – באנליזה ולא בסינתזה ; בפירוק ולא בחיבור . לפיכך , אין צורך להשקיע אנרגיה ייעוצית בדיבור על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא