הלכי רוח פסיכואנליטיים ופונקציונאליים בייעוץ אישי בהקשר ארגוני: על האפשרות לתנועה משותפת

עמוד:10

לפרשנות מגוונת . לפיכך , הפסיכואנליזה מציבה לעצמה יעד להקנות תובנות לנועץ , שיסייעו לו בפענוח מציאות מורכבת זו . מטרתה של תפיסה זו , ובעיקר של הזרמים הפוסטמודרניים והלאקאנייאניים , היא לאתגר תפיסות רווחות , לעודד שאלות על המובן מאליו , ולהציע קשב אחר שבו עולים גם נושאים אשר לתפיסת הארגון אינם מזוהים מלכתחילה כחשובים או כמרכזיים ( קופפרשמידט , . ( 2005 במענה לשאלה ' כיצד היועץ מכוון את עיסוק הנועץ בתהליך הייעוץ ' ? עולות שאלות נוספות המכוונות לחקירה בכיוון הפסיכואנליטי : כיצד הנועץ רואה את מקומו ואת תפקידיו בארגון ואת הנדרש ממנו ? אילו אסוציאציות אישיות וארגוניות מעוררים בו האירועים הארגוניים ? מהן המשמעויות הפנימיות העמוקות של האקטים הארגוניים שבהם הנועץ מעורב ? אילו דפוסי יחסים והגנות עומדים ביסוד תופעות של שיבוש ביכולת הנועץ או חברים אחרים בארגון לעבוד ? האם אפשר לזהות בדברי הנועץ התייחסות סטריאוטיפית לאירועים ארגוניים ולדפוסי עבודה , אשר אפשר לקרוא עליה תיגר , ולחלופין להציב במרכז השיח הייעוצי נושאים שבדרך כלל נתפסים כשוליים וזניחים ? וכן , אילו תפיסות ארגוניות שהנועץ מייצג נתפסות כמובנות מאליהן , והאם אפשר לערער על כך ? ש' מנהלת עמותה חברתית המאמינה בחיוניות של שיתוף הפעולה בין גופים ציבוריים , עסקיים וחברתיים . את הקשיים הרבים המתעוררים בפועל במהלך הניסיונות ליצור מבני עבודה משותפים לשלושת המגזרים תופסים ש' ועמיתיה מהעמותה כגילויים של מאבקי כוח פוליטי ושררה . יועץ באוריינטציה פסיכואנליטית היה יכול להציע לראות את הקשיים על רקע חרדת אנהילציה ( חרדה של גופים קטנים , אך גם של גדולים , להיבלע ולהיעלם בקרב ארגונים החזקים מהם . ( אפשרות נוספת היא לראות בקשיים ביטוי לחרדה נרקיסיסטית ( חרדה מפני פגיעה בתחושת הערך העצמי או השווי של הארגון , ובעיקר בהשוואה לארגונים מקבילים . ( השינוי בהמשגת התופעה יכול לתמוך בשינוי אווירת השיח הבין מגזרי , כלומר לעורר בש' רצון לפעול מתוך אמפטיה והכרה בצרכים ובחרדות של הארגון שבראשו היא עומדת ושל הארגונים השותפים לממשק ופחות מתוך תחושות כעס ותסכול ואף בוז כלפי השותפים לדרך . לפי העמדה הפסיכואנליטית , מקור חשוב להבנת יחסי הסמכות בארגון הוא היחסים הנוצרים בין היועץ לנועץ , וראוי לבחון אותם תוך שימוש בהמשגה של יחסי העברה והעברה נגדית . אפשר לבחון את יחסי הייעוץ המתהווים כמונעים על ידי צרכים ראשוניים ( למשל , צורך בהזנה ) או כצרכים של הבנה , הכלה , הכרה וכו' ( כפי שמקובל בתפיסות הפסיכודינמיות . ( לחלופין , אפשר לדבר במונחים של התאהבות והנחה אודות ידע של היועץ על הלא מודע של הסובייקט ( כפי שמקובל בתפיסה לאקאניאנית . ( מכל מקום , התיאוריות הפסיכואנליטיות רואות בהעברה מקור חשוב להנעת תהליך הייעוץ ולהרחבת ההבנה של היועץ באשר לתהליכים הייחודיים המתרחשים ברבדים הלא מודעים של הייעוץ . מלבד זאת , אפשר להעמיק את ההבנה על התפתחות הפרט ועל תהליכים ארגוניים ובעיקר על תהליכי שינוי תוך שימוש במושגים פסיכודינמיים מוכרים – התנגדות , קונפליקט , הגנה ועוד או מתוך עולם הקבוצות – קבוצת עבודה לעומת הנחות יסוד , ' הארגון אשר במחשבה' וכדומה . אחד העקרונות החשובים ברוב הגישות הפסיכואנליטיות המודרניות הוא עקרון ההינזרות . כלומר , הנחה שגדילה של הנועץ והאפשרות שלו ליצור מבנים פנימיים חלופיים ולא להתבסס על תהליכי סוגסטיה או על רצון לרצות את היועץ , מחייבת את היועץ להימנע מסיפוק מוחלט של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא