על דיבור ואתיקה

עמוד:10

ראו בדיבור דרך מועדפת לשיפור המצב הקיומי של האדם , ככל שמצב זה נקבע באופן נפשי ולא פיזי . הדיבור מגיע לנפשו של אדם ואולי אף מתאר את אופי הפעילות הנפשית עצמה . זו תנועה של משמעויות בעלת אופי של פנייה ומענה . באמצעות הדיבור , החיצוני או הפנימי , האדם מעצב את יחסו האתי למציאות – מחייב משמעויות מסוימות ופוסל אחרות . סוקרטס ופרויד ראו את תפקידם – תפקיד הפילוסוף ותפקיד המטפל – לסייע לאדם , באמצעות טכניקת השיחה שפיתחו , לדבר עם עצמו כדי לשפר את מצבו הקיומי . סוקרטס , שאמו הייתה מיילדת , דימה את עצמו למיילד שעוזר לאדם להוציא את האמת מתוכו ולא למי שמשכנע אדם אחר לקבל את דעתו . לפיכך העדיף סוקרטס את הדיאלוג על פני הנאום . פרויד חשש מהאופי הסוגסטיבי של הדיבור הטיפולי , ולכן בשלב מוקדם מאוד נרתע מן ההיפנוזה והעדיף את האסוציאציות ואת פשר החלומות . כך , הדגישו שניהם את חשיבות הדיבור כאמצעי לפנייה ולמענה ולא ככוח כופה ( הסופיסטים היוונים , שכנגדם יצא סוקרטס , התעניינו יותר בדיבור ככוח כופה . ( לפיכך , אם מקבלים קו מחשבה זה , אפשר לטעון שדיבור אתי הוא דיבור שמאפשר פנייה ומענה ואילו דיבור לא אתי הוא דיבור כופה , שאיננו קשוב לפנייה של האדם האחר , קל וחומר איננו מבקש לתת לה מענה . מקורות אפלטון , ( 1979 ) "גורגיאס" מתוך כתבי אפלטון , כרך א , יוסף ג . ליבס ( תרגום , ( ירושלים ותל אביב , שוקן . אפלטון , ( 1979 ) "פידון" מתוך כתבי אפלטון , כרך ב , יוסף ג . ליבס ( תרגום , ( ירושלים ותל אביב , שוקן . ויטגנשטיין , ל' , ( 1995 ) חקירות פילוסופיות , עדנה אולמן מרגלית ( תרגום , ( ירושלים , מאגנס . לוינס , ע' , ( 1995 ) אתיקה והאינסופי , אפרים מאיר ( תרגום , ( ירושלים , מאגנס . פוקו , מ' , ( 2005 ) הארכיאולוגיה של הידע , אבנר להב ( תרגום , ( תל אביב , רסלינג . פרויד , ז' , ( 2005 ) הטיפול הפסיכואנליטי , ערן רולניק ( תרגום , ( תל אביב , עם עובד . . Cicero ) 1976 ( , De Inventione , Habbell , H . M ) Trans . ( , Cambridge , Harvard University Press הערות . 1 מאמר זה מבוסס על הרצאה שניתנה בכנס " פסיכואנליזה בארגונים ובחברה" שנערך ב 3 בינואר 2007 בהרצליה . . 2 ראו : ; Cicero , 1876 : I , 1-9 ויטגנשטיין , : 1995 סעיף . 25 . 3 לדיון של אפלטון בסוגיה זו ראו : הדיאלוגים "גורגיאס" ו"פידון . " . 4 זה הרעיון היסודי בתפיסת השפה המאוחרת של ויטגנשטיין , כפי שהיא מנוסחת בספרו חקירות פילוסופיות . פוקו פיתח השקפה זו בספרו הארכיאולוגיה של הידע . . 5 לקווים המרכזיים של תפיסתו זו של לוינס ראו : לוינס , . 1995 . 6 ראו : "הטיפול הנפשי" מתוך פרויד , . 2005

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא