|
עמוד:6
אבל ההגדרות הפשוטות והברורות הללו מפריעות לכותב המאמר . "תפישות אלו אינן מספקות הגדרה פואטית של הספרות העברית , " הוא טוען , "וההגדרה הפואטית היא זו הנחוצה לנו . " הדיון בעקרונות הפואטיים של הספרות העברית לדורותיה עשוי להיות פורה ומרתק , אך הוא אינו דורש החלפת משמעותם של מונחים מקובלים . כדי לתמוך בכתיבה ברוח הפואטיקה המקראית אין צורך לטעון שכל כתיבה אחרת איננה "עברית . " גם אם היוונים המציאו את הטרגדיה ואת הקומדיה , עדיין תיכללנה הטרגדיות של שקספיר בספרות האנגלית , וגם הקומדיות של מולייר לא תיחשבנה "ספרות יוונית . " ובכיוון ההפוך , אם יכתבו יוצרים יווניים יצירות פרוזה , סונטות ושירים ברוח ההאייקו יבחינו הקוראים בהשפעה הספרותית , אך איש לא יאמר כי היצירות הללו אינן חלק מן הספרות היוונית . בניגוד למוסיקה הכלית ולאמנות החזותית , המוגדרות על פי מאפיינים סגנוניים בלבד , לספרות יש שפה ; השפה משפיעה עמוקות על תפוצתה של הספרות וקובעת קהל קוראים ראשוני מוגדר . ענברי מזלזל בקריטריון ה " טכני , " שפת הכתיבה , ויוצר הגדרות חדשות כדי להאדיר את חשיבותה של "הפואטיקה העברית " שלו - שהרי מי שאינו מקבל את כלליה מוצג כמי שנושא את שם הספרות העברית לשווא ! המימוש הראשון של הפואטיקה העברית הוא התנ " ך , אומר ענברי ; רוב פרקיו הם "סיפורת פעולה היסטורית לאומית , " שהיא עלילה תמציתית הממוקדת בפעולה ולא בתיאור , זמן " היסטורי " - כלומר , השתלשלות אירועים המתארת תהליך ומדגישה סיבתיות , וסיפור לאומי - תיאור קורות העם שגם הדמויות האינדיבידואליסטיות הייחודיות משתלבות בו . הז'אנר הזה , לפי ענברי , נבחר משום שהוא המתאים ביותר למסר המונותיאיסטי של התנ " ך . ואכן , שני שלישים מן התנ " ך הם סיפורת פעולה היסטורית כמתואר ; כמעט כל פרקי הסיפורת הזאת הם פרקים בתולדות בני ישראל ; ואולי באמת זהו הז'אנר המתאים ביותר למסר מונותיאיסטי . אלא שלתנ " ך יש עוד כמה מאפיינים . המונותיאיזם , למשל . "סיפורת פעולה היסטורית לאומית " היא מאפיין ספרותי ; המונותיאיזם הוא מאפיין רעיוני . ענברי אמנם טוען שהצורה הספרותית נבחרה כחלק מהמהפכה המונותיאיסטית , משום שהיא המתאימה ביותר למסר שלה ; אבל בסופו של דבר האמצעי חשוב בעיניו הרבה יותר מעקרונות המונותיאיזם עצמם . כי לדבריו , כאמור , המאפיין העיקרי של הספרות העברית , כולל התנ " ך שהוא דגם המופת שלה , הוא פואטיקה ולא רעיונות . ולצד רעיון האל האחד , שאסור ליצור לו פסל ודמות , עומדים רעיונות נוספים : היותו של האל הזה שליט בהיסטוריה ( כפי שענברי אכן מציין ;( זכותו וסמכותו להורות לאדם מה יעשה , וחובתו של האדם לשמוע לו ; הברית שכרת עם בני ישראל ( לא סתם התפתחות היסטורית לאומית כלשהי , ( ויחסיו המיוחדים עימם לאורך ההיסטוריה ; קיומה של נבואה כחלק אפשרי במערכת היחסים בין אדם לאלוקים ; עקרון השכר והעונש ; הבחירה החופשית ועימה יכולתו של אדם ליפול ולקום , לרדת ולעלות , להתרחק מן האלוקים ולשוב אליו . הרעיונות האלה
|
|