|
|
עמוד:3
דבר המ ע רכת הישראלים הראשונים ל אחרונה הישראלית גוברימ . לפי הקולות טענה זו המבכים , תם עידן את האידיאולוגיה היעלמותה הקרבה הציונית של כשאיפה הזהות ובהשקפה ציבורית , ואיתו תמה תחושת הסולידריות של החברה הישראלית , והם הומרו בשבטיות ובפיצול זהויות המתבטאים , בין היתר , בהתחזקותן של תנועות המייצגות אינטרסים כיתתיים , כגון ש " ס וישראל בעלייה . כפי שמתאונן דוד אוחנה בספרו הישראלים האחרונים , "רוח בלהות מהלך על פני ישראל . מכל עבר חברו יחד למלחמת מצווה עד חרמה ב ' ישראלים האחרונים ' - המתנחל והפוסט ציוני , המזרחי החדש והמהגר הרוסי , ניאו כנענים מימין ומשמאל , חרדים ישנים ומתעשרים חדשים , היחצ " נית והברוקר , מהללי ההפרטה , מקדשי קברים וסרסורי פועלים זרים , חסידי איראן ומעריצי סינגפור . הנה דמתה הארץ מובלעות מובלעות , כמו חתכו בבשרה החי . כל אחד דובר את שפת סימניו , מגדר את הטריטוריה שלו , נוטל את ליטרת הבשר ואחריו - המבול ... נטולי אתוס ישראלי מוסכם , מפריטים הישראלים את עצמם לדעת . " או , כטענת ההיסטוריון שאול פרידלנדר בריאיון שנתן לםעריב 9 ) באוקטובר , : ( 1998 "המבנים השבטיים הולכים ומתקשים , ובמקום התקדמות יש נסיגה . כל קבוצה , כל שבט ושבט , הופכים ליותר מיליטנטיים עם הכללים הפנימיים שלהם ואגרסיביים לאחר . " אל מול הטענות האלה ניצבים פוסט ציונים דוגמת גדעון סאמט , שבירך כבר לפני יותר משלוש שנים על ה " נורמליזציה " שהמדינה תזכה לה בזכות הסכמי אוסלו , ועל ניפוץ "המלט בחומת הזהות הלאומית הישנה שלנו , " אשר יביא סוף סוף ל"קץ הבהלה הנוראה מכל מה שהוא זר ואחר " ( הארץ , 28 ביולי , . ( 1995 על פי משנתם , סוף הישראליות הישנה והפרגמנטיזציה של החברה מסמנים תהליך ראוי ורצוי של קץ מצבה החריג של ישראל כמדינה ציונית . דעות ממין זה
|
|