|
|
עמוד:12
פירוד אין אפילו ערך אחד שיהיה משותף לכל פרטי האומה . ברור הדבר , כי אם אין קונצנזוס ביחס לערכים אין לדבר כלל על חינוך לערכים . התוצאה של מצב זה היא שנכתבים ספרים כגון ספרו של משה קרוי ח"ם על פי השכל האגואיסטי הקיצוני , וכגון ספרו של משה כספי החינוך מחר , שבו הופך החינוך מדיסציפלינה המטפחת ערכים , למשהו מאוד לא מוגדר המאלף למיומנויות ומטיף לניהיליזם . כספי , כך נראה למעיין בספרו , ויתר על כל הישגי העבר למען איזה עתיד ריק מתכנים אנושיים שאינו קיים עדיין , ורב הספק אם יתקיים אי פעם . כל המבין אפילו מעט בטיבה של תרבות יודע , שזו מורכבת ממיליוני ערכים , מיליוני מנהגים והרגלים , מיליוני דעות , ונוספים עליהם מיליוני ביטויים מילוליים כתובים , המבטאים את עמדותינו בפילוסופיה , בחינוך , בדת , במשפט , בספרות ובאמנות . על תרבות אפשר לדבר רק כאשר כל המכלול העצום הזה נשלט על ידי עיקרון רוחני היוצר קונצנזוס מאחד בין אינסוף הפרטים . בלי גישור מארגן זה , התרבות אינה תרבות אלא כאוס בלבד , ובכאוס אי אפשר לדבר על ערכים , ואי אפשר לדבר על חינוך . כספי ורבים אחרים אצלנו ובעולם האשימו את החינוך בהעדפת האינדוקטרינציה , אלא שהעלימו את העובדה , שגם הכאוס פועל באמצעות כפיית המחשבה . אולם החינוך , אם אמנם יש בו אינדוקטרינציה , הרי שזו יוצרת אחדות בין הפרטים , ולעומת זה האינדוקטרינציה המופעלת על ידי הכאוס ועל ידי הדוגלים בו מפרידה בין הפרטים ומפוררת את אחדותם . בהתפוררות כאוטית מכוונת כזאת הכל מפסידים את כל הישגי העבר , מאבדים את הערך המוסף שיש בכוחות מאוחדים ; איש לא יוכל למצוא שפה משותפת עם זולתו , ואף תוחמץ כל אפשרות להרמוניה בהוויה האנושית . מצד אחד ינהגו הכל כטכנו ברברים מנותקים כמו הומו פאבר או כמו שטילר של מקס פריש , כמו האדם הטכנולוגי של ויקטור פרקיס , או שינהגו כאזרח הבודד של ה " טכנופוליס " בספרו של ניל פוסטמן . מצד אחר אפשר שהעולם יתארגן לכלכלה דורסנית כמתואר בספר מרד הנפילים של איין ראנד , או לסקס עקר וגורם לכיליון כפי שמצוי בסיפורים של פיליפ רות ושל ג ' ון אפדייק . אפשר גם שהמכנה המשותף של הכאוס יפעל להכוונת חיינו אל איכות חייהם של גיבורי הסיפורים הציפור הצבועה ומכונות המשחק של יז ' י קז'ינסקי , או לרמתם של גיבורי הרומנים זאב הערבה של הרמן הסה , בעל זבוב של ויליאם גולדינג , ח נישנאין של דוד פתל , רומן רוסי של מאיר שלו , ואולי , מי יודע אם לא נגיע להתמזגות של אהבה גדולה בין האדם והקופה , הניצולים ה '' אנושיים" האחרונים לאחר השמדת האנושות בידי "האנושות הנאורה והמתקדמת , " כפי שהדברים מתוארים בספרו המפורסם של ברנרד מלמוד . אם לא עבר , לפחות עתיד משותף עם הקופים . מה שברור עתה הוא , שתרבות שהיא רבת פנים כל כך , ומורכבת ממיליוני פרטים של גילויי חיים , אפשר אולי להכחיד , אבל אי אפשר לבנות על פי תכנון . ברור גם שעולם בלי תרבות הוא חמור יותר , משפיל יותר ואכזרי יותר מעולמם של קין והבל , של סדום ועמורה או של לוט ובנותיו . עוד ברור לכל , וכבר רמזנו על כך , שיש קשר בל יינתק בין עם לתרבותו . תרבות נוצרת תוך אינטראקציה בין העיקרון הרוחני הלאומי העליון ובין היכולת הלאומית , העמדות הדתיות והמוסריות , המנהגים הלאומיים וההיסטוריה הלאומית . מצד אחד יש לגוף הלאומי האנושי השפעה רבה
|
|