|
|
עמוד:7
בין כמה מבקרים מרכזיים , ובראשם משה ליב ליליינבלום ודוד פרישמן . כמו שציינה נכוחה יהודית בר–אל , אף על פי שגדולתו של יל"ג כמשורר וכמנהיג ציבור וחשיבותו כאחד מראשי המדברים של תנועת ההשכלה העברית הוכרה בפה מלא , באווירה הלאומית החדשה שהתפשטה בזירה הציבורית העברית אי אפשר עוד לקבל את סמכותו הרוחנית של אדם אשר נתפס כמי שאינו תומך בפה מלא באידאלים הציוניים . על אחת כמה וכמה אי אפשר להניח על ראשו את כתר המשורר הלאומי . עצם היזקקותם של המבקרים 1884–מ ואילך למונח ' המשורר הלאומי' ומסע החיפוש שהחלו לנהל אחר הדמות הראויה להתכבד בתואר זה הם מסימניו של האקלים הלאומי שהחל להתבסס בשיח הספרותי העברי . מקור ההשפעה הישיר על דיון זה נמצא בתרבות הרוסית , שהקיפה את הרפובליקה הספרותית העברית ושימשה לה מודל מכמה וכמה בחינות . בספרות הרוסית התבלטו במאה 19–ה כמה משוררים , מפושקין עד נקרסוב , שתואר זה יוחס להם בזכות התכונות ה'לאומיות' שזוהו בשירתם . בעיקר הועלו על נס החיבור העמוק לחוויות הקיבוציות המרכזיות של העם בעבר ובהווה והיכולת לבטאן באופן מורכב . יהודית בר–אל מציינת כמה הצעות וכיווני מחשבה שהעלו אז מבקרים עברים בחיפושיהם אחר דמות המשורר הלאומי המובהק לאחר שנפסל יל"ג , וכולן מעידות על הכרתם בחשיבות תפקידה של השירה בתהליך בניין האומה . היו בהן הצעות מרחיקות לכת עד כדי מוזרות , כגון הניסיון להכתיר בדיעבד את יהודה הלוי כמשורר הלאומיות העברית המתחדשת 750 שנים בערך לאחר מותו , בזכות שירי ציון שלו שטעמם לא פג . הצעה בעייתית אחרת היתה לחפש את המשורר הלאומי בקרב משוררים ציונים שאינם כותבים עברית . בנידון זה הועלה מטבע הדברים שמו של המשורר היהודי הכותב רוסית שמעון שמואל פרוג , בזכות תגובתו הפיוטית הנמרצת על הפוגרומים של 1882-1881 והיענותו לרעיונותיה של חיבת ציון . מדוע צצו בשיח הביקורתי הצעות מעין אלה , שחותם הייאוש טבוע בהן ? הלא בשנות השמונים פעלו כמה וכמה משוררים עברים שחייבו את עצמם במפורש לרעיון הלאומי , ומילאו את שיריהם במוטיבים של כיסופים לציון . מדובר בקבוצה בת עשרים משוררים לפחות , הידועים בכינוי הקולקטיבי ' משוררי חיבת ציון . ' בין הבולטים בהם אפשר לציין את מנחם מנדל דוליצקי , מרדכי צבי מאנה , קונסטנטין אבא שפירא , משולם זלמן גולדבוים , שלמה מנדלקרן , נפתלי הרץ אימבר , יצחק קמינר , שמואל ליב גורדון ויהודה ליב לוין . אחד מהם , דוליצקי , אפילו הוכתר בידי יל"ג כחודשיים לפני מותו כממשיכו . 15 יהודית בר–אל , ' המשורר הלאומי : עלייתו של מושג בביקורת הספרות העברית , ' ( 1905-1885 ) ב › כות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה , ירושלים תשס"ט , עמ' . 174-158 מאמר מצוין זה מתאר את הרקע שהקדים את התקבלותו של ביאליק בביקורת כמשורר העברי הלאומי . הדיון שייערך להלן מקבל את עיקרי טיעוניה של בר–אל כנקודת מוצא , ופונה מהם לדרך משלו . . 16 על שירת חיבת ציון וראשי יוצריה ראו : הלל ברזל , שירת חיבת ציון , תל אביב תשמ"ח ; שלמה הראל , ' השירה העברית בין שלהי ההשכלה לראשית התחייה : בחינה השוואתית של אספקטים –
|
|