|
|
עמוד:8
הפיוטי בשורות הידועות שהפנה אליו : ' הא לך עטי , עלה רש מקומי ' ! אמנם אין לפקפק בעצמת הרגש הכן שפיעם בשירים אלה . כמה וכמה מהם אף הולחנו ונעשו המנונים ושירי זמר פופולריים בתקופת העלייה הראשונה . אין ספק שמילאו תפקיד מורלי חשוב בנסכם עידוד ונחמה ותחושת ערך בבני התקופה , ובייחוד באלה מהם שעשו מעשה ועלו לארץ ישראל , והתמודדו בה , בעיקר בשנים הראשונות , עם תנאי חיים קשים ביותר . עם זאת , כבר בני הזמן עצמם הבחינו בחולשתה של שירה זו מצד ההישג האמנותי כשלעצמו . השירים הצטיינו בדרך כלל ברגשנות דמעונית שופעת , בהפרזות בביטויי רגש קיצוניים , ברטוריקה הכרזתית סטראוטיפית ובלשון ציורית שחוקה . פה ושם נמצאה יצירה שדיברה אל הלבבות , כגון ' משאת נפשי' של מאנה , ' מחזיונות בת עמי' של שפירא , ' ציון תמתי' של דוליצקי , ' התקווה' ו'משמר הירדן' של אימבר , ' אל טל ואל מטר' של שרה שפירא , אבל אלה היו הבלחות מעטות , ולא היה בכוחן להקנות למחבריהן מעמד ספרותי יציב ומיוחס . לזה התלווה קושי נוסף : דווקא כמה מן המוכשרים מקרב משוררי חיבת ציון ' חטאו' בביוגרפיות שאינן הולמות את מי שאמור לשמש מקור הזדהות לאומי לא רק בשירתו אלא גם באישיותו ובפרשת חייו : קונסטנטין אבא שפירא המיר את דתו ונשא אישה נוצרייה ; נפתלי הרץ אימבר נודע כנווד שתיין ובוהמיין ; מנחם מנדל דוליצקי היגר לארצות הברית ; 1892–ב שלמה מנדלקרן הסתבך בפרשת זיוף שהביאה ליציאתו מרוסיה והכתימה את שמו לכל ימי חייו ; והמשורר המחונן מכולם , מרדכי צבי מאנה , מת בדמי ימיו , 1886–ב בן עשרים ושבע שנים , לפני שהספיק לממש את מלוא הכוח היוצר שהיה טמון בו . ההרגשה ששררה בראשית שנות התשעים בקרב קוראים ומבקרים בעלי טעם היתה שאמנם משוררים רבים נוכחים בדפי כתבי העת העבריים , אבל שירה בעלת ערך של ממש אין . פטירתו של יהודה ליב גורדון בספטמבר , 1892 לאחר תקופה ארוכה של דעיכה מחמת ייסורי מחלתו , העצימה את תחושת החלל הריק , וחידדה את ההכרה בכך שעוד לא קם משורר מרכזי לשירה העברית שלאחר תקופת ההשכלה . את החלל הזה היה עתיד למלא תימטיקה ודרכי עיצוב – בשירת דור המעבר , ' עבודת דוקטור , אוניברסיטת תל–אביב , ; 1978 רות קרטון–בלום ( עריכה ומבוא , ( השירה העברית בתקופת חיבת ציון , ירושלים ; 1969 זהר שביט , ' חילופי נורמות בתקופת מעבר בשירה : המעבר משירת ההשכלה דרך חיבת ציון לשירת התחייה ב"לוח אחיאסף , '" הספרות , 23 ( אוקטובר , ( 1976 עמ' . 75-50 . 17 יהודה ליב גורדון , ' לחברי בהיכל שירתנו הר"ר מנחם דאליצקי , ' כתבי יהודה ליב גורדון : שירה , תל אביב תש"י , עמ' ש-שא . . 18 ראו : נתן שחר , ' התקופה הראשונה , ' 2003-1882 שיר שיר עלה–נא : תולדות הזמר העברי [ בן שמן , [ 2006 עמ' . 46-19 . 19 על התפקיד המגייס והמנחם שמילאו שירים אלה בתודעתם של אנשי העלייה הראשונה ראו : ס' יזהר , צלהבים , תל אביב , 1993 עמ' 139 ואילך . הדברים כתובים מתוך נקודת תצפית רבמשמעית , המעוגנת בשלהי המאה 20–ה ומבליעה בתוכה חשבון נפש עגום על גלגולי הציונות מקץ מאה שנים . משולבים בהם הערצה , זעם , טינה ותהייה על המנגנון האידאולוגי שהיה טבוע בשירים ההם , ומכוחו נטשו אנשים אלה ( בהם אבותיו של יזהר עצמו ) את שדמות אוקראינה הדשנות , וגזרו על עצמם חיי סיגוף ועוני בארץ אכזרית צחיחה .
|
|