|
|
עמוד:5
19–ה הגיעה יצירתו לשיאה עם חיבור הפואמות רבות–הרושם ' קוצו של יוד' ו'צדקיהו בבית הפקודות , ' המתעמתות עם הממסד הרבני בשם האידאלים של תנועת ההשכלה . בשעה שהתחוללו הפוגרומים באביב 1881 ישב גורדון בפטרבורג , והתעתד לציין את יובלו הספרותי במלאות עשרים וחמש שנה לפרסום ספרו הראשון , הפואמה אהבת דוד ומיכל . לרגל היובל יזמו משכילי הבירה הכנת מהדורה חגיגית של שיריו בארבעה כרכים , והוא היה שקוע ראשו ורובו בהכנות למפעל זה . תחילה ניסה להמשיך בעיסוקיו כאילו לא אירע דבר , ורק לאחר שבועות אחדים קלט את מלוא חומרתם של האירועים , והבין כי לא עת היא לחגיגות . מטבע הדברים נישאו אליו העיניים בציפייה לתגובתו על הזעזוע הכבד שפקד את יהדות רוסיה . מה לעשות ? נשאל המשורר , והשיב בשני ערוצי ההתבטאות העיקריים שעמדו לרשותו : שירה ופובליציסטיקה . בשלושה שירים שחיבר זה אחר זה 1881–ב וב1882– ניסה להתמודד עם פרשת הדרכים ההיסטורית שנקלע אליה ציבור קוראיו . בשירים נמתחת ביקורת חריפה כלפי פנים וכלפי חוץ , ביטויים של יגון מר , הדרכה מעשית ועידוד רוחני לנמעניהם , ומאחורי כל אלה מסתתרת בעיקר מבוכה עמוקה , שכן העמדות המנוסחות בהם סותרות זו את זו . כל אחד מן השירים מציג השקפה משלו על המשבר הלאומי ומרשם פעולה אחר בדבר הדרך להתמודד עמו . אמנם השיר ' בנערינו ובזקנינו נלך' נפתח בסדרת הכרזות על ייחודו הלאומי ועל אחדותו הלאומית של העם היהודי העתיק יומין , וגם כותרתו , הנטולה מדברי משה לפרעה ערב יציאת מצרים ( שמות י ט , ( מחזקת את השאיפה המובלעת בו כביכול לחיפוש פתרון בעל אופי לאומי לעם הנתון במצוקה , אולם מסקנת השיר סוטה מן הכיוון המותווה במהלכו . בסופו של דבר מציע המשורר לקוראיו לדבוק זה בזה ולשאוב עידוד זה מזה על ידי ביצור זהותם הדתית , להרכין ראש עד חלוף הסערה ולהוסיף לחיות בתוך תחומי הקיסרות הרוסית כמימים ימימה : ' נחזיק באלהים , דתו אל נעזבה / ושפת קדשו אל תשכח מפינו / ראינו רעה עוד נראה גם טובה / , עוד נחיה בארץ כאשר חיינו . ' השיר השני , ' אחותי רוחמה , ' כתוב כמונולוג של הרגעה וניחום המופנה אל דמות נשית שגופה ונפשה חוללו במעשה אונס ברוטלי , והיא התגלמותו האלגורית של עם ישראל לאחר הפרעות . בתשובה לשאלה לאן . 10 ראו : יוסף קלוזנר , ' חג היובל של גורדון , ' היסטוריה של הספרות העברית החדשה , ד , ירושלים תשי"ד , עמ' . 387-386 . 11 הדברים משתקפים היטב במכתביו מאותם ימים . ראו : יצחק יעקב וייסברג ( עורך , ( אגרות יהודה ליב גארדאן , א , ורשה , 1894 עמ' 307 ואילך . . 12 יל"ג קרא את השיר ' בנערינו ובזקנינו נלך' במסיבת היובל הדחויה שנערכה לכבודו בפטרבורג ביום , 10 . 11 . 1881 לאחר שהתמהמהה חודשים רבים מחמת הפרעות . ימים אחדים לאחר מכן , 22–ב בנובמבר , פרסם אותו בהמליץ בתוך מאמרו ' תודת שלמי , ' שהוא מכתב תודה פומבי למוקיריו ולמברכיו . בפרסום בכורה זה הושמט הבית שלפני האחרון , הרומז לזוועת הפרעות , כנראה מפחד הצנזורה של ממשלת רוסיה או בהוראתה . לאחר שקהה עוקצו האקטואלי של השיר הוא נדפס לראשונה בשלמותו במהדורת היובל של שירי יל"ג . 1884–ב . 13 ' אחותי רוחמה' נכתב . 1882–ב הוא פורסם לראשונה בקובץ מגדנות , שנערך בידי גורדון עצמו , והוענק כשי לקוראי המליץ לכבוד פורים תרמ"ג . ( 22 . 3 . 1883 )
|
|