|
|
עמוד:6
אלא בפירושים השונים שניתן לתת להן . כלומר , האם כל פירוש צורני הוא לגיטימי , או שיש בין התוכן לבין צורת הדברים קשר מהותי , בעל משמעות ערכית ? יש כמובן החולקים על תפיסת ווייט , ולא כאן המקום להרחיב על הבעייתיות הכרוכה בה ביחס לאפשרות לקבוע אמת או מוסר היסטוריים , באם צורת החיבור חשובה מתוכנו . די שקביעה זו תפתח עבורנו את הדיון בשאלת היחס בין תוכן הדברים לצורתם והשפעתם ההדדית . ב . כוונה ומעשה אין זה מקרה , שספר הכוזרי של ר ' יהודה הלוי , אחד החיבורים הפילוסופיים היפים בתולדות היהדות , נפתח בשאלת מלך הכוזרים לפשרו של המשפט החוזר בחלומו " , כוונותיך רצויות הן , אך מעשיך לא כן . " שהרי בכך רואה הלוי את היסוד להסבר ייחודה של היהדות - חשיבות הכוונה והמעשה גם יחד . בחיבורו , יהודה הלוי מודע לכך שאנו מוצאים בהיסטוריה האנושית שני זרמי מחשבה כלליים , נפרדים למדי , לגבי הדרך למציאת האמת או הגאולה . בעוד שבזרם המערבי - תפיסות כמו הפילוסופיה היוונית והמודרנית , או דתות הנצרות והאיסלם - התגלות האמת נובעת מעיקרון או מרעיון מופשט יחיד וברור , בזרם המזרחי - בבודהיזם , בקונפוציאניזם או בטאואיזם - במעשים נטוע גילוי האמת . כך , במסורת המערב , הגאולה תימצא באמונה הנכונה , ונוצרי חוטא שבחוטאים כל מעשיו לא יעמדו לו לרועץ - די שיאמין בשילוש הקדוש והציל את נשמתו . כלומר , העיקר הוא אימוץ בלתי אמצעי של התוכן והכוונה של האמת האחת . במסורת המזרח , לעומת זאת , הגאולה לאדם תבוא בזכות צורת התנהגות נכונה , וחזרה מתמדת על מאנטרה תסלול דרכו של הבודהיסט הטאנטרי לנירוונה . כלומר , העיקר הוא הליכה בדרך המעשים הנכונים . היהדות , לעומת כל אלה , יחידה בדגש שהיא שמה על שילוב בלתי ניתן להתרה בין אמונה למעשה . כפי שמסביר החכם היהודי למלך הכוזרים , כוונותיו הטובות ולבו הטהור אין להם ערך אם מעשיו אינם נכונים , אך מעשים טובים , ללא כל כוונה , הרי הם ברכה לבטלה .
|
|