|
|
עמוד:4
במאמר זה נבחן את המדיניות שנקטו האסטרטגים המדעיים במסגרת ’ הממלכתיות , ' שאפשרה להם להשפיע על עיצוב הזירה הישראלית במספר רב של ממדים , ואת הדרכים שהופעלו לשמר ולחזק את כוחה וסמכותה של קבוצת האסטרטגים . כמו כן תידון שאלת מקומה של קבוצה זו במרחב החברתי , ומידותיו ותכניו של ההון הכלכלי , החברתי , התרבותי והסמלי שעמד לרשותה . במוקד העיון שלנו עומדת ההנחה שדיכוטומיה בין האסטרטגים המדעיים לבין הממשל אינה חד–משמעית , וכי מתפתחת תפיסה דינמית של מרחב חברתי , שבו האסטרטגים המדעיים נכנסים לפעילות מלאה או חלקית במסגרות שלטוניות , בטחוניות ואזרחיות , חוזרים למוסדות המחקר האוניברסיטאיים וחוזר חלילה . כלומר , מדובר במעברים גמישים של אנשי מדע בכירים , המשרתים במגוון מוסדות מדינתיים , תוך כדי קידום יעדיהם וחזונותיהם . זוהי השפעה הדדית , שבה האסטרטגים שעוברים לפעילות שלטונית אינם מאבדים את אחיזתם במוסדותיהם הקודמים , וכך משמרים את היותם ’ אורחים לרגע' ובה בעת הם פועלים כאנשי מקצוע שדעתם מרכזית , ולעתים מכרעת , במנגנוני הממשל . מדובר במרחב חברתי גמיש , שבו השלטון משתמש ביתרונות המקצועיים של המדענים והמלומדים בלי לנתקם ממוסדותיהם , ובו בזמן מקדם את מעמדם הסמלי תוך כדי הענקת תמיכה כספית , פרסים והכרה ציבורית . מדיניות הפעולה של האסטרטגים המדעיים מתקשרת להבנת השפעתם על החברה הישראלית בדרכים רבות ומקיפות , אולם היא מתקשרת גם לסוגיית מחקר רחבה יותר , שעניינה בתרבות ובתנאים החברתיים שאפשרו את קיומה של התופעה . בין אלה אנו מונים את השתלבותם של האסטרטגים המדעיים בריבונות המדינה במצב שהתמוטטו הכללים הקודמים שנקבעו בתחום יחסי מוסדות מדע ומרות המוסדות הפוליטיים של היישוב היהודי . בתנאי הריבונות החדשה נוצרו למסגרות הפוליטיות החדשות מוקדי סמכות אינה עשויה עור אחד ; יש בה כמה קבוצות , שאמנם יש להן הרבה מן המשותף , לא רק בהכשרה אלא גם בערכים , אבל הן נפרדות זו מזו ואינן תלויות זו בזו , וחלוקה זו אינה אך ורק על בסיס של ההפרדה בין מדעי הטבע למדעי הרוח והחברה . חברי האקדמיה עשויים להתאחד כדי להשיג מטרות משותפות או כדי להגן מפני סכנות משותפות , אולם הפיצול בהרכב האקדמיה מוביל לכך שהאסטרטגים המדעיים הם שנעשו לבעלי העוצמה הממשית של האליטה המדעית בישראל . Pierre Bourdieu , In Other Words : Essays Towards a Reflexive Sociology , Stanaord , . 12 CA 1994 ; Joe Painter , › Pierre Bourdieu’ , in : Mike Crang and Nigel J . Thriat ) eds . ( , Thinking Space , London 2000 . 13 במונח ' מרחב חברתי גמיש' אנו מתכוונים למצב שמתקיים בו שיתוף–פעולה מחקרי הדוק בין הדרג המדעי לדרג הפוליטי , ובד בבד מתקיימת הפרדה מהשפעתם של מנגנוני המדינה על התהליכים הפנימיים של עיצוב מוסדות ההשכלה הגבוהה . תהליכים פנימיים אלו באים לידי ביטוי בהליכי הקידום של חוקרים ובחופש האקדמי בכל הנוגע לבחירת נושאי המחקר , יחד עם ניהול עצמי של המוסדות . דוגמה בולטת לכך היתה החשש הכבד של נשיא המדינה חיים ויצמן שלאחר מלחמת העצמאות ייהפך מכון ויצמן ממכון מחקר אזרחי למסגרת בחסות צבאית . ויצמן חשש שמהלך זה יתבצע על–ידי ברגמן . חששות אלו התבדו , וטענתנו היא , שעל אף הזנה הדדית בסוגיות מחקר , כל אחת מהמערכות הללו שמרה על אוטונומיה .
|
|