הקדמה

עמוד:9

הקדמה כתיבת ההקדמה והכנת המפתחות , הנעשות לאחר הזמן הרב שעבר מנצנוץ הרעיון וגילויו בפרטים , מזמנות למחבר הזדמנות לבחון אם כוונתו עלתה יפה . אף שאין בהם , במפתח ובהקדמה , לא מן האופק הרחב שנגלה קודם לכתיבה ולא מן הדקדקנות הנדרשת תוך כדי הכתיבה - בין שניהם מצוי הספר . הם שבו ואיחדו את הפרטים שהורחקו אלו מאלו במצוות ערכי החיבור ; היחס בין הפרטים ובין הכלל , שלו - לדעתי - כל הפרטים הללו כפופים , שב והתגלה מחדש . חזרתי ושאלתי את עצמי , האם לא נכפה על הפרטים כלל מלאכותי , שהוא כה גמיש עד שהוא יכול להכיל כל פרט ? האם הוגדר כלל שהוא בגדר תאוריה המתאימה לכל תופעה , כלומר : תאוריה שבדיעבד ? האם אין זו אלא הכנסת סדר ראשוני בפרטים המרובים , ואילו התאוריה האמיתית ( לשעתה ) עוד תתגלה ? האם החליקה המחשבה במדרון המפתה של האטימולוגיה , שמפניו מזהירים רבים ? האם אין התפיסה האחדותית רומנטית ופשטנית מדי ? ועוד . אכן , חששות וספקות אלו ממשיכים להטריד . אבל אני סבור שתבנית החלוקה לקטגוריות , שיש בה איחוד וייחוד כאחת , טבועה במוח האנושי עד כדי כך שאת הכל הוא תופס ומנתח בדרך זו . ר ' עזריה מן האדומים ניסח זאת ( בספרו אמרי בינה , פרק א : ( "כי טבע הנמצאות להתענג בהשתנות . " וז'וזה סאראמאגו ( תולדות המצור על ליסבון , הספריה החדשה , תל אביב , 1998 עמ ' , ( 9 אמר זאת בלשונו : "האמת היא , אם יורשה לי לנקוט טון נבואי , שהעניין בחיים התמקד תמיד דווקא בהבדלים . " ואפשר , אם כן , שזהו גם טבעו של העולם כשלעצמו , ולא רק כפי שהוא נתפס ומוכר על ידינו . וכדבריו של המשורר המדען , אבנר טריינין כל" ) הדברים מתערבים , " מחזורים , מוסד ביאליק , ירושלים תש " ס , עמ ' : ( 293 "כל הדברים מתערבים וכל הדברים מתרככים וכל הדברים מתמזגים . וכל הדברים נפרדים . ובכך מושגת הרמוניה . " בין כך ובין כך , אפילו אין מציג העובדות נמנה על בעלי ההכשרה הרגילה בתחום זה , נראה שהעובדות עצמן , אלו המוצגות כאן , אינן מתאימות לתבניות המקובלות , ויש לתת להן קורת גג אחרת . מן ההכרח לפתוח את התבניות המחשבתיות הקיימות ולארגן אותן מחדש באופן שיכלול את העובדות הללו . נראה אפוא , שהגדרת הפעולה כחלוקה ובהבדלה היא הגדרה יסודית , פשוטה וטבעית , והיא ראויה לשמש כנקודת מוצא להבנת משמעותו של הפועל , ולפיכך מן הראוי לכתחילה לפרש את המלים השונות על פי הנחה זו . ההנמקה המפורטת לאפשרות

מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון לחקר המשפט העברי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר