ג'והן דיואי, הפילוסוף המחנך

עמוד:יא

הרגשיות . האידיאליזם ההגליאני , בפירושו של מוריס , סיפק לו אותה מזיגה של הרגש והשכל שביקש ולא מצא בניסיונו הדתי בימי נעוריו . דיואי עצמו מגדיר את השפעתו של הגל עליו בזו הלשון : ' תפיסת הגל את המוסדות התרבותיים כ'שכל אובייקטיבי / שהאנשים היחידים תלויים בו בכל הנוגע לעיצוב חייהם הרוחניים , התאימה לדעתם של קונט , קונדורסה ובקו . ? האידיאה המיטאפיסית , ששכל אבסולוטי מתגלה במוסדות החברתיים , נעזבה על ידי , ואילו האידיאה , מבוססת על הניסיון , על השפעתה של הסביבה התרבותית בעיצובן של האידיאות , האמונות והנטיות השכליות של היחידים , היא נשארה אתי . היא היתה לגורם בעיצוב השקפתי , שההנחה , הבלתי נדירה בפסיכולוגיה ובפילוסופ יה כאחד , על דבר שכל מוכן לעומת עולם פיסי בבחינת אובייקט , היא נעדרת כל יסוד ניסיוני . היא היתה לגורם בקביעת אמונתי , שהפסיכולוגיה האפשרית היחידה , להבדיל מתיאור ביולוגי של ההתנהגות , היא פסיכולוגיה חברתית . בנוגע לדברים פילוסופיים טכניים יותר , הרי ההטעמה ההגליאנית של הרציפות ושל תפקידו של הניגוד נתקיימה על יסודות אמפיריים , אחרי שבטחוני הקודם בדיאלקטיקה פינה מקום לספקנות . היתה תקופה , שנמשכה עד שנותי הראשונות בשיקאגו , שהייתי מנסה , בקשר לסמינריון בלוגיקה של הגל , ליתן פירוש חדש לקאטיגוריות שלו במושגים של " שיחזור" ו '' התאם . "מחדש אבל לאט לאט באתי לידי הכרה , כי מה שעקרונות אלו מסמלים באמת ניתן להבין ולהסביר טוב יותר עם שחרורם הגמור ממדיהם ההגליא ביים' . בזה הגענו לתקופת התהוותה של הפילוסופיה העצמית של דיואי , שיריבו הגדול של ג'והן דיואי , ברטראנד ראסל , כותב עליה : 'לדעתי , העבודה הטובה ביותר שנעשתה בפילוסופיה ובפסיכולוגיה במאת שנים זו נעשתה באמריקה . אמריקה המש", "כילה מקום שהצליחה להתנער משעבודה לאירופה כבר הספיקה לפתח השקפה חדשה , בייחוד כתוצאה מעבודתם של ג'יימם ודיואי . השקפה חדשה זו נתעצמה במה שקורים תורת ההכרה האינסטרומנטאלית' . ב משנתו הפילוסופית של דיואי מוגדרת בכמה שמות תואר : אמפירית , פראגמאטית , אינסטרומנטלית , נאטוראליסטית אכספרימנטאליסטית . וכל כך למה ז משום שפילו 7 ראה ביוגראפיה הנ '' ל , עמ' . 17—16 והשווה , Experience and Nature עמ' : 12 'לאשר איזו דת היסטורית פוסקת ליתן לבריות הרגשה של ודאות ובטיחות , הם סונים לפילוסופיה כתחליף . כף עשו ביוון , באירופה של המאה השבע עשרה , וכד אנו עושים כיום ( ההטעמה שלי —י . ט . ( . 8 שם , שט , עמ' . 18—17 9 טש . א . בירד ( עורן ) Wither Mankind עמ' 66 והלאה , הובא , Schilpp-n עמ' . 482

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר