|
עמוד:2
סיפורי עגנון עשויים רבדים רבדים , ותבניתם הפנימית נסתרת מעין הקורא . יתרה מזאת , גם הדמויות עצמן עשויות לעיתים רבדים רבדים , בבחינת מקבץ של דמויות בתוך דמות אחת , וזוהי אכן הדרך , בה עיצב עגנון את דמויותיו בסיפורו "האדונית והרוכל . '' סיפרנו עוסק בפן הסמוי של היצירה העגנונית , תוך שהוא חושף סמלים , מוטיבים , תמונות ומשמעויות , שלא נחקרו עדיין . כך הולכת ונחשפת הפואטיקה העגנונית הסגולית של כיסוי וגילוי , היתממות והעמדת פנים , ולעיתים אף של "הולכת שולל" מכוונת , והכל על טהרת המשחק האומנותי הצרוף . תפקיד מיוחד הועיד עגנון לקונוטציות ממקורות היהדות , המשולבות בטכסט הספרותי , ואשר נועדו לשמש כגשרים נסתרים , המעבירים את הקורא מרובד אחד למשנהו במבוך היצירה העגנונית . פירקנו : מובאות מן המקורות כמכשיר פואטי-ערכי ביצירת עגנון , חושף את קיומו של מכשיר פואטי סמוי , המובנה ברקמת הטכסט הספרותי-העגנוני , שיש בו כדי להצעידנו לפענוח היצירה של סופר זה . פירקנו מדגים , מנתח ומבהיר את עיקרי המכשיר ומציע דרך להפעלתו הלכה למעשה . סיפרנו מוליך את הקורא מעגנון הגלוי אל עגנון המכוסה מן העין , ומציע פירושים חדשים לסיפורי עגנון , היוצר הייחודי והחידתי , שיצירותיו הן בחזקת מראה , בה משתקפים סתרי נפשו של היוצר וסתרי נפשנו .
|
|