מבוא: לבירורה של סוגיית המשיחיות החילונית

עמוד:1

מבוא : לבירורה של סוגיית המשיחיות החילונית הרעיון המשיחי , על הבטחותיו ועל איומיו , הזין תנועות חברתיות ולאומיות במשך ההיסטוריה המודרנית , אך כמו שהעיר גרשם שלום : 'על אף ריבוי החקירה בתולדותיו של הרעיון המשיחי עדיין הונח מקום לניתוח נוקב יותר של היסודות המעמידים את חיוניותו המיוחדת של חזיון זה בתולדות דת ישראל' ( שלום , . ( 156 , 1975 הספר משיחיות וממלכתיות מבקש להעמיק חקר בחיוניות ובבעייתיות של הרעיון המשיחי לאחר כינונה של ממלכתיות יהודית מודרנית . מקרה בוחן לכך הוא הפולמוס על המשיחיות שהתקיים בין בךגוריון והאינטלקטואלים הישראלים בשנות החמישים ובראשית שנות השישים בד בבד עם תהליכי בנייתה של האומה הישראלית . פולמוס זה לא צמח בחלל ריק , והוא מעוגן בהשקפות היסטוריוגרפיות שונות אשר לרעיון המשיחי בפילוסופיה הכללית , בהגות היהודית , בתנועה הציונית ובפוליטיקה הישראלית . החזון המשיחי החילוני של בךגוריון לא נולד מן הים . מטרת החיבור שלפנינו - על המקורות הראשונים שבו , מבואותיו ונספחו - להראות ששורשיו של החזון הבךגוריוני עוצבו עוד בשלבים הראשונים של מחשבתו הפוליטית והחברתית , כמו שהתגבשה באקלים הדעות המהפכני האירופי ובמסורת המשיחית החילונית של הציונות . הניתוח הגנאלוגי שייעשה במקורות הראשוניים של בן גוריון - יומנו האישי , התכתבויותיו , מאמריו , נאומיו והסימפוזיונים שהשתתף בהם - יוכיח שהטרמינולוגיה המשיחית מלווה אותו כל הביוגרפיה שלו . האם החזון המשיחי המדיני נועד למטרות פוליטיות או רטוריות , כמו שנאמר עד עתה בהיסטוריוגרפיה הישראלית ? מסקנתנו היא שההשקפה המשיחית הבךגוריומת כמו שעוצבה בשיטתיות בשנות החמישים לא נועדה לצרכים טקטיים של שיח מסורתי עם ציבור עולים חדש , אלא הייתה 'תאולוגיה פוליטית' ( חילונית ) שנתכוונה לנסח מחדש את תכליותיה של ממלכתיות ישראלית שנבנתה על האידאולוגיה הציונית . שורשיה של האידאה המשיחית הבן גוריונית חבויים אפוא עמוק ברקע הביוגרפי , האידאי והפוליטי שצמח ובגר בו המנהיג הצעיר . בעשור הראשון

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר