|
|
עמוד:11
בתחום הצבאי , המוצג בפרק החיילים . גם שפה זו מוכרת , בנסיבות של מדינת ישראל , לא רק למי שנמצא בשירות פעיל או שהצבא הוא מקצועו , אלא לאוכלוסייה רחבה . תופעה נוספת של שפת תחום שהיא נחלת אוכלוסייה רחבה , הוא העולם המתפתח במהירות ברשת האינטרנט . עולם זה מוליד בקצב מסחרר מילים וביטויים חדשים המשותפים לכלל הגולשים בעולם בכלל ובעברית בפרט , ומהווים בסיס לשפתם המיוחדת . הלקסיקון מתעד את השפה הזו , ומציג את המאפיינים המיוחדים שלה בפרק הגולשים . בלקסיקון של החיים עשרים וארבעה פרקים . הפרק הראשון מציג דרכי תקשורת מילוליות וביטויי תדמית המאפיינים את החברה הישראלית . פרקים נוספים עוסקים בשפה האופיינית לקבוצות מיוחדות ( כגון שומרי המצוות , שוטרים וגנבים , התרמילאים , ( בשפה המייחדת תחומי חיים שונים ( כגון אוכלים ושותים , המחזרים , ( בשפה המייחדת בעלי מקצוע ( כגון העיתונאים , רופאים וחולים , הנהגים ) ועוד . פרק נפרד ( ירושלמים וחיות אחרות ) מביא שפות שהתפתחו כמקומות יישוב שונים , ובעיקר בירושלים . כמה פרקים עוסקים בעולם הבידור והספורט . פרק מיוחד מוקדש לשפה הגששית , ומתאר בהרחבה את הערוצים השונים והמגוונים המאפיינים את תופעת השפה הזו . הפרקים האחרונים עוסקים בשעשועי לשון המוכרים משפות רבות אחרות , כגון שוברי השיניים , ומציגים את מימושם בעברית . הלקסיקון של החיים מתייחס בהיבטים מסוימים לספרי הקודם , מילון הסלנג המקיף ( כתר . ( 2005 בשני הספרים נעשה ניסיון לתעד בצורה רחבה ומדויקת ככל האפשר את העברית הלא רשמית , העממית , המשועשעת , המייצגת זהויות וחושפת את הישראליות מזווית ייחודית . עם זאת , השוני בין שני הספרים רב . מילון הסלנג המקיף מתייחס בעיקר לסלנג המשותף לאוכלוסיית דוברי העברית כולה , ומתעד את הזרם המרכזי של שפת הדיבור הישראלית . הטיפול בשפות המשנה היה מוגבל בו במכוון משיקולים של מבנה ותפיסת המילון . הלקסיקון של החיים מפתח , כאמור , את הטיפול כשפות המשנה . חלק ניכר מהערכים והביטויים המופיעים בו אינם מופיעים במילון הסלנג , וגם אלה המופיעים שם מיוצגים כאן כחלק ממערכת לשונית מיוחדת .
|
|