|
|
עמוד:39
מודיעין וספר מאיר עמית האיש והמוסד מאת : אמנון ז'קונט הוצאת ידיעות ספרים , , 2012 392 עמודים ארתור ג'יימס בלפור , שר חוץ וראש ממשלה , נהג לומר בקריצת עין כי " ביוגרפיה טובה צריכה להיכתב על ידי שונא . "שנון ספרו של אמנון ז'קונט , " מאיר עמית - האיש , "והמוסד ניזום ונכתב על ידי אוהבים , ובהם המחבר , המרואיינים ובני המשפחה . אכן , קשה היה שלא לאהוב את עמית . הוא עורר הערכה ואף הערצה . לאיש לא הייתה מילה רעה לומר עליו . נהפוך הוא : עמית , ראש אמ"ן , ראש המוסד , מנכ"ל כור , ח"כ , שר ומייסד המל"מ - היה איש של אנשים . אוהב ונאהב . התוצאה : ספר מפרגן בנוסח "חברים מספרים על . " ... המחבר ועוזריו עשו עבודת ריאיון ראויה . נערכו שיחות עם עשרות עדים . בכך עיקר חשיבותו של הספר . הרי הדור הולך ופוחת במהירות , ותוך הרף עין היסטורי ייעלמו גם בעלי העדות הישירה . מה שחסר בספר , לטעמי , הוא דבר מה חדש , סוג של גילוי מהארכיון . משהו שהופך הופעת ספר לאירוע חשוב , מעורר הדים . משהו המתבסס פחות על ספרים שכבר נכתבו . המחבר בחר בגישה ההוליסטית . הקורא עוצר בכל תחנה ותחנה בחיי עמית . הוא פותח ברגע לידתו בכביש המיתולוגי טבריה צמח ומסיים ברגע שאיננו מסוגל עוד לנשום ומובל באמבולנס לבית החולים , שם נקבע מותו . ייתכן שגישה אחרת - כמו ביוגרפיה מבצעית של האיש ( אמ"ן , מוסד ) או ביוגרפיה כלכלית פוליטית ( כור , ד"ש ) - הייתה מציגה לקורא פרופיל מרחיב יותר של עמית . לסיכום : אם נסכים שהספר נכתב על ידי אוהביו למען אוהביו - ובכך כוחו וחולשתו - נוכל ליהנות מתיאור שוטף של הדרך שבמהלכה הפך הילד הכי קטן בכיתה - ומי שכונה על ידי חבריו " מיידעלה" על שום קומתו הנמוכה - לגבר מרשים , ראש ארגוני הביון המרכזיים של מדינת ישראל . יוסף ארגמן , היסטוריון צבאי התגובות לרשימתי הקצרה תפסו ארבעה עמודים בגיליון " מבט . "מ"מל יכולתי להגיב באריכות ולהתייחס לטענות השונות שהועלו בתגובה , והחלטתי להימנע מכך . לא התכוונתי לדון בהערכת המודיעין השגויה ערב מלחמת יום הכיפורים , ואיני מוכן להיגרר לכך . אשרף מרואן היה ללא ספק " סוכן צמרת" ואף " סוכן - . "על כולנו תפילה כי גם היום ומחר יעמדו לרשות המודיעין מקורות צמרת ברמתו , בין אם יהיו אלה מקורות המוסד , מקורות שב"כ או מקורות חמ"ן . אני מניח שכולנו תפילה כי מקורות אלה לא יהיו " , "מושתלים ואפילו יהיו - כולנו תפילה שלא ניפול ברשת שינסו לטמון לנו . את הרשימה הקצרה ( יחסית ) שפרסמתי ייעדתי כאזהרה לעתיד . אזהרה המכוונת לכלל הגדול של אנשי קהילת המודיעין אך גם לדרג הצבאי והמדיני הבכיר . ואני חוזר ומצטט את דבריי - "אסור בתכלית האיסור להקנות להם ( לסוכני הצמרת ) מעמד - על , מעמד שבו הם , והם בלבד , שקולים כנגד כל המידע המודיעיני הרב המצוי בידינו . כל מקור עלול מסיבות שונות לאכזב מדי פעם ולא לעמוד . "בציפיות את פרשת אשרף מרואן ואת גלגולי הערכת המודיעין שקדמה למלחמת יום הכיפורים הבאתי רק לצורכי הדגמה והמחשה של הסכנה בהקניית " מעמד - על" למקורות אלה . ארבע התגובות לרשימה מתייחסות לעובדות . הן אינן מתייחסות לתגובות הפסיכולוגיות של הנוגעים בדבר בעת מעשה . כאן אביא סיפור אישי . בבוקר 5 באוקטובר 1973 לא ידעתי דבר על המתרחש בזירה , לא ידעתי על קיומו של אשרף מרואן . אולם משהוכרז על מצב כוננות ג' נקראתי לתדרוך אצל סגן הרמטכ"ל שבו הציג אריה שלו את תמונת המצב . הייתי במצב " ניטרלי ואובייקטיבי" ויצאתי מן התדרוך בתחושה של מלחמה ודאית . משם התפרצתי לחדרו של הרמטכ"ל ושאלתיו למה איננו מגייסים מילואים . תשובתו - " אכן , מצב מדאיג , אך החלטנו להמתין ולראות עוד יום - . "יומיים ראש המוסד זומן לפגישה דחופה עם מרואן על בסיס מילת קוד שפירושה כי " משהו עומד . "לקרות קודם שיצא לחו"ל עדכן ראש המוסד את ראש אמ"ן בזימון שקיבל , ובעצה אחת החליטו להמתין לתוצאות הפגישה . איני יודע מה היה הנוסח המדויק של אותה בקשת פגישה וכיצד ראוי היה לקרוא ולפרש את מילת הקוד . אין ספק שזו התקבלה בעיצומו של המתח המודיעיני ששרר , ובכל זאת החליטו השניים להימנע מצלצול בפעמונים ולהמתין לתוצאות הפגישה . רס"ן אילן תהילה , הקצין התורן באמ"ן ביום שישי 5 באוקטובר , רצה להפיץ לקט המצטט מקור חי שמסביר את פינוי משפחות המומחים הסובייטיים בהחלטה ערבית לצאת למלחמה בישראל . הפצת לקט זה עוכבה בהוראת ראש אמ"ן כי צפויה להגיע ידיעה חשובה באותו לילה מראש המוסד ... ה"דרג המדיני" - ראש הממשלה , שר הביטחון והרמטכ"ל - היו שותפי סוד והכירו את זהותו של המקור ואת מעמדו הבכיר . הם היו קוראים קבועים של דיווחיו המפורטים ( יחד עם חומר איכותי אחר , כמובן , ממקורות המוסד ואמ"ן . ( כאן נכנס ככל הנראה המרכיב הפסיכולוגי - התפתחות היחס המיוחד של הקברניטים למקור ולדיווחיו והציפייה לשמוע ממנו מידע מרגיע או התרעה מחייבת . כתבתי שקראתי ושמעתי את כל הטיעונים לגבי המקור ואמינותו . ב 1974 - אף יזמתי בדיקה מיוחדת בעניין זה . ואף על פי כן אין לי דעה חד - משמעית . יחד עם זאת , אין לכך חשיבות בכל הנוגע לטענתי להישמר מתלות - יתר במקור צמרת אחד ויחיד . הגישה חייבת להיות - " כבדהו וחשדהו " ! שלמה גזית , לשעבר ראש אמ"ן תגובות על התגובות למאמר " מלכודת סוכן , "הצמרת גיליון , 63 מאי 2012
|
|