חילוץ מחוף לחוף

עמוד:25

הכומר הצליח להביא את העיתונאי לישראל . אבו סחייק הבין שמדובר באיש משכיל שדובר אנגלית , צרפתית וכמובן ערבית . איש הכנסייה , העיתונאי ואבוסחייקגילוששלושתם ילידי חלב והתקרבו מאוד . מסיפוריהם של הכומר והעיתונאי עלה ששניהם באו ממשפחות עניות מרודות , בחוכמתם הצליחו לצאת מהעוני , אהבו מאוד את "החיים הטובים" ולשם כך היו זקוקים למימון . שושן מסביר : " שני האנשים אהבו כסף . איש הדת נתן לי להבין שהוא משתמש בדת ככלי לצורכי מימון החיים היפים . לימים נודע לי שיש לו פילגש , וכשהוא מגיע לבירות הוא פושט את מדי הכומר והולך . "לבלות העיתונאי היה איש רב - קסם , חכם ומלומד שהצליח להתבסס בחיים בעזרת יכולותיו . " לאחר שהייתי בטוח שהאיש , "אמין מספר שושן , " קראתי לאנשי חיל הים . הסברתי להם על המבצע ועל מה אני מסתמך ואמרתי להם : אני רוצה שהעיתונאי יהיה ימאי . שיידע להשתמש במצפן . שיהיה לו מד מרחק . שיידע מהו אזימוט ואזימוט חוזר . את מהות המבצע שמרתי . "בסוד אנשי חיל הים לקחו את האיש ולאחר חמישה ימים צלצלו ואמרו לאבו סחייק : " האיש . "מוכן " ישבתי , "איתו מספר שושן , " הסברתי לו מה הכוונה ומה הסיכונים . קישרתי אותו עם איש הקהילה והגדרתי לו שתפקידו הוא לקחת את הצעירים מהחוף , לנווט מערבה לנקודה מסוימת , ואנחנו נגיע עם כלי וניקח אותם . לא אמרתי לו כלום על צבא , חיל הים , או מי אמור להגיע ולאסוף את האנשים . וכך החל מבצע 'מלט . "' כמה אנשים נלקחו בכל פעם ? " בכל הפלגה היינו מביאים ארצה שלושה - ארבעה אנשים . בתחילת הדרך הגיעו צעירים , נערים ונערות . לאחר מכן הגיעו משפחות , כלומר אנשים כבדים . "יותר מאות גיחות איסוף השותפים למבצע תפקדו כמו מכונה משומנת היטב . איש הסוכנות או איש הקשר באירופה היה מתקשר לד"ר יוסף עטיה או לאלברט אליה - אנשי הקשר בקהילת יהודי בירות . הצעירים היו מגיעים מחלב ומדמשק בכוחות עצמם ומתכנסים באחד מבתי הכנסת בבירות . " הקפדתי שלא להתערב ולעזור לצעירים לצאת מסוריה , "לבירות מסביר שושן , " כדי שאם ייתפסו יבינו הסורים שזו יוזמה מקומית של צעירים ולא יפגעו בקהילת יהודי . "סוריה העיתונאי - איש הסירה - צויד במכשיר קשר . היו לו סימנים מוסכמים כיצד לדבר עם אבו סחייק . האיש התחבר עם איש הקהילה היהודית , וזה היה מודיע לאיש הסוכנות שהגיעו אנשים מסוריה . במטה המוסד היו יודעים שהגיעו צעירים . לשושן היה איש סוד בחיל הים , ובכל פעם היו נותנים בחיל מועד לאיסוף . זמן האיסוף היה מועבר מהאיש באירופה לאנשי הקשר בבירות . במקביל היה איש הסירה אוסף במכוניתו את הצעירים בנקודת מפגש מחוץ לקהילה , מביא אותם לחוף הים ומעלה אותם לספינה . במוסד היה אז מתקבל קוד מאירופה שהאנשים יצאו לדרך . המידור שהנהיג שושן במבצע עבד היטב ואפשר לאנשי חיל הים לבצע בשנים 1969 עד 1972 מאות גיחות אל חוף האיסוף הסמוך לבירות . לא פחות מ 750 - אנשים הועלו במסגרת המבצע . " אנשי הדבור ידעו שהם אמורים להפליג , "צפונה הוא מספר . " את העובדה שאנו שולפים מבירות אנשים הם לא ידעו עד הרגע שבו העלינו את הצעירים . "לסיפון כיצד תיאמתם ודייקתם בזמן ? " הפער בין יציאת הסירה ויציאת הדבור היה לא יותר מרבע שעה . האיש היה שם פנס על הסירה ונוהג כדייג לכל דבר . כשהיה צריך להמתין הוא היה עושה סיבובים במים . הדבור היה מגיע למרחק של כק"מ וחצי מהחוף ומגלה אותו עם הרדאר . עם הגילוי היינו נכנסים לעמדות קרב , ואנשי הצוות היו מבינים סוף - סוף לשם מה הגיעו למקום . הייתי צריך לתמרן : לאחוז בסיפון ביד אחת , להוריד את החבל ולעזור להעלות את האנשים . למרות שביקשתי כמה פעמים עזרה , משום מה ברגעים הקריטיים היו אנשי חיל הים שוכחים . "אותי אז אני מבין שאתה רוצה להתלונן ? " ברור . דחילק , מאות אנשים . עד היום כואבת לי . "היד " שמע ישראל" ממרומי הסטי"ל כשמוציאים לפועל מבצע כל כך מורכב , לא תמיד הכול עובד חלק . כבר בגיחה הראשונה התברר שמשהו השתבש . מכשיר הקשר שסופק לאיש הסירה עבד על הרשת המקומית של כל נהגי המוניות בבירות , וקשר עם הסירה לא היה . בהמשך אירעו תקלות לא מעטות נוספות , אך תמיד הצליחו אבו סחייק ואנשיו להשתלט עליהן ולהביא הכול על מקומו בשלום . " באחת הפעמים שבהן יצאנו להביא את היהודים קיבלנו הודעה ממטה חיל הים שהאנשים לא מגיעים מסיבה , "כלשהי מספר שושן . " חזרתי למפקדת חיל הים בבת גלים ושאלתי מי קיבל את ההודעה . אמרו לי פלוני . הבנתי מכך שהאנשים מבירות יצאו לים והייתה טעות בפענוח הקוד . " לגמרי במקרה צביקה זמיר היה באותו זמן במפקדת חיל הים , ופגשתי אותו שם . אמרתי לו שהודעת הביטול לא הייתה נכונה ושאלתי מה עושים , שהרי האנשים כבר יצאו לים . צביקה אמר לי : אין בעיה . הוא לקח את הטלפון , צלצל לגולדה מאיר ואמר לה : אני רוצה לצאת עם הסטי"ל לכיוון בירות . היא השיבה : אם אתה חושב שזה חיוני , צא ! " לאחר שהייתי בטוח שהאיש אמין , קראתי לאנשי חיל הים ואמרתי להם : אני רוצה שהעיתונאי יהיה ימאי . שיידע להשתמש במצפן . שיהיה לו מד מרחק . שיידע מהו אזימוט ואזימוט חוזר . את מהות המבצע שמרתי בסוד" קבלת פנים למחולצי הסטי '' ל . מימין : מפקד יחידת החילוץ יעקב ( ז'ק ) צביה , גולדה מאיר ואבו סחייק

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר