|
|
עמוד:ז
אחרי היסוסים של שנים מרובות נתתי לבסוח את הסכמתי להופעת תרגום עברי של ספרי הקטן , שנכתב תחילה בשפה הגרמנית ושנדפס בשנת 1936 בברלין , בהוצאת שוקן . חששתי שמא מסקנתי , שהבעתי בסוח ספרי , על הצורר בביטולה הגמור של תופעת הגלות עלולה לעודד שאיפות לקיום מטרה שאינה מתאימה למציאות הפוליטית של זמננו וגם אינה מוצדקת על-ירי אופיה המוסרי והדתי של חברתנו ושל מדינתנו , מדינת ישראל , שעצם קיומה ממלא את לבי ( כמו לב אשתי זצ"ל בשעתה ) בגאווה ובשמחה שלמה . למרות ההיסוסים שהזכרתי , נותן ספרי הקטן בתרגום העברי ידיעה כללית לבני דורנו על בעיה היסטורית חשובה ומכרעת בתולדות עם ישראל . כתבתי בשעתו את ספרי הקטן מתור התרגשות עצומה , אם בי בשעתו לא שיערתי את המאורעות שנתרגשו ובאו עלינו אחר-כר בהשמדת מיליונים של בני אומתנו בידי הגרמנים הנאצים . בין הקרבנות האלה אני חייב להזכיר כאן את קרובי , שנפרדתי מהם בדאגה חמורה בביקורי האחרון בגרמניה באוגוסט—ספטמבר , 1938 את אחיותינו האהובות , אחיות אשתי זצ"ל ואחיותי ובעליהן , בתור שאר אחינו בני ישראל , הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו . לבסוף לא נשאר לי אלא להודות לכל אלה שטרחו והתנדבו להוציא את ספרי הקטן בעברית , ובראשם חברי וידידי היקר שמואל אטינגר יצחק בער
|
|