|
עמוד:9
של ההיסטוריון היא לפתח את ההיסטוריה לכלל מדע של ממש , מדע שנועד להסביר את השינויים המתחוללים בחברות אנושיות לאורך זמן . ומדע כזה יש בו גם תועלת מעשית : 'ההיסטוריון יודע היטב ששום דבר שיכול לשרת את ידיעת העבר אינו ראוי להיחשב לבלתי רלוונטי להווה ; כי הזמנים שחלפו מציעים לנו את ההתנסות היחידה שבזכותה נוכל לקוות שביום מן הימים ניטיב להכיר את האנושות הזאת , שאנו מיטיבים כל כך לראות עכשיו כמה אין היא יכולה להבין את עצמה ולמצוא את דרכה' — כך כתב בספטמבר , 1938 בעיצומו של המשבר שהוליך להסכם מינכן . גישתו של בלוך באה לידי ביטוי קודם כול בעבודותיו . בספרו הגדול הראשון , המלכים עושי הנס , ( Les rois thaumaturges ) שיצא לאור בשנת , 1924 עסק בסגולת ריפויה של מחלת החזירית , ( scrofula ) סגולה שיוחסה גם למלכי צרפת וגם למלכי אנגליה למן ימי הביניים ועד המאה השמונה עשרה ואפילו התשע עשרה . יש כאן ניסיון לכתוב את תולדותיו של נס מתוך כוונה להסבירו הסבר . 'טוטלי' המחבר מתבונן בטקסים , באגדות וביצירות אמנות בשתי הממלכות כדי להבין כיצד נקלט ונתפס הנס במחשבה העממית , וכיצד סייע לשוות אופי על טבעי למוסד המלוכה . בלוך הציג את ספרו כ'תרומה להיסטוריה הפוליטית של אירופה במובן הרחב , במובן האמתי של המילה' — מובן שכולל אפוא תופעות לא רציונליות , דימויים קולקטיביים , מנטליות . ספר חדשני זה לא זכה להערכה רבה עם הופעתו ; היום הוא נחשב לאחד החשובים בספריו של בלוך , לעבודה חלוצית בתחום האנתרופולוגיה ההיסטורית . בספרו הבא , העוסק בהיסטוריה הכפרית הצרפתית , הפעיל בלוך כאמור את המתודה הרגרסיבית , כשהוא משתמש בתיעוד הנרחב מסוף המאה השמונה עשרה וראשית המאה התשע עשרה כנקודת מוצא לדיון בדגמים של שדות ובשיטות עיבוד של הקרקע בתקופות קדומות . בספרו הגדול השלישי החברה הפאודלית , ( Lasotiete feodale ) ספרו הידוע ביותר , שיצא לאור בשנים , 1940-1939 תיאר בלוך לא רק איך נארגו הקשרים בין אדונים לבני תלותם , לא רק את הריבוד החברתי , את דרכי השלטון ואת חזקות הקרקע , אלא גם את תנאי הקיום החומריים
|
|