|
|
עמוד:12
גם שירותו הצבאי של בלוך במלחמת העולם הראשונה השפיע הרבה על עיצובו כהיסטוריון . לאחר שעברו עליו עשרים ושמונה שנותיו הראשונות בסביבה אינטלקטואלית אליטיסטית , מצא בלוך את עצמו — תחילה כסמל חי"ר ואחר כך כקצין זוטר — במחיצת איכרים ופועלים דלי השכלה . בזיכרונותיו מחודשי המלחמה הראשונים , שהעלה על הכתב בזמן חופשת מחלה בראשית , 1915 ניכר שנתן את דעתו על ההבדלים בין רגישויותיהם שלהם לרגישויותיו שלו , כגון לנוכח גווייתו של חבר שנשפך מוחו . בזמן הקרב על המארן , ( Marne ) למשל , חזה מבשרו כמה מוגבלת יכולה להיות הבנתו של עד ראייה למאורעות מרעישים , ועמד על תעתועי הזיכרון . כאן מופיע בפעם הראשונה משל הסרט שסדר תמונותיו מתהפך . בלוך גם עקב אחרי הירקמותן ותפוצתן של שמועות כוזבות בחזית ומאחוריה , ובמאמר שפרסם על התופעה בשנת 1921 כתב , בין השאר , שהשמועות נקלטו כל אימת שהתיישבו עם הדימויים הקולקטיביים שרווחו בקרב החיילים . הצנזורה , שהשליטה אי אמון מוחלט בידיעה הכתובה או המודפסת , החזירה לדבריו את החיילים לעולם המסורת שבעל פה , והם ניזונו משמועות שמוקדיהן העיקריים היו במטבחי השדה , מעט מאחורי קו החזית . בלוך עמד על הדמיון שבין דרכי התקשורת בעולם החפירות ובין אלה שבחברות מוקדמות הרבה יותר , שלא היו בהן עיתונים וספרים , ודימה את תפקידם של סוכני הפצת השמועות בחזית לתפקיד הרוכלים והנוודים בימי הביניים . ממלחמת העולם היה אפשר ללמוד , לדעתו , לא בתנאי מעבדה אלא במציאות עצמה , על תפוצתן של שמועות — תופעה שכל מי שנותן את דעתו על ההיסטוריה ימצא בה עניין רב . במילים אחרות , חוויית החזית הדגימה לבלוך איך אפשר ללמוד מן ההווה על העבר ; 'המתודה הרגרסיבית' כבר מצויה כאן בצורתה ההיולית ( המאמר משנת 1921 מנוצל בפרק השלישי של אפולוגיה על ההיסטוריה , מתוך הדגשה מפורשת יותר של האנלוגיה בין עולם החפירות לימי הביניים . ( קארלו גינזבורג ( Carlo Ginzburg ) וז'אק לה ג 1 ף ( Jacques Le Goff ) עמדו בצדק על הקשר שבין התבוננותו של בלוך בשמועות הכזב בימי המלחמה ובין עיסוקו , כעבור שנים מעטות , בסגולת הריפוי של
|
|