|
|
עמוד:13
זה מסופר בסגנון של סיפור חסידי , מפיו של מספר ירא שמים , ששפתו רצופה בפסוקים ובמובאות מדברי דוז"ל ; הקורא הרגיל לסגנון זה עלול להחמיץ את הניגוד בין הצורה לתוכן . אולם ניגוד זה הוא שיוצר את המסר החריף של הסיפור : הניגוד בין האנושיות להלכה . במובן מסוים , ר' נחמן עושה שימוש אירוני דומה בסיפורי המעשיות שלו - רק בכיוון ההפוך ; התוכן הדתי , המוסרי והרוחני מוסווה בתוך סיפור " , "גויי אנושי . גישה זו תואמת את תפיסת הסתר הפנים שלו . ב . סיפורי המעשיות כספרות מהי מגמתו של ר' נחמן ? ננסה לעמוד עליה בעזרת בירור של שלושה מאפיינים בסיפורים : הפן הסיפורי שלהם , שפתם והצגתם כמשל . כל אחד מהמאפיינים האלה מעלה תמיהה ממבט ראשון ; ברור כי תמיהות אלו עשויות לשפוך אור על מגמתם של סיפורי המעשיות . מאפיינים אלה מוצגים בהקדמה שהוסיף ר' נתן לספר , הקדמה שרובה התגוננות בפני הביקורת של מתנגדי ברסלב . בדבריו אלה מנסה ר' נתן להסביר את טיבו של הספר , את השימוש של רבו בז'אנר של סיפורי המעשיות . וכך הוא אומר בתחילת דבריו : וגם כי הןה לנו גלוי דעת מפי רבנו הגדול זכרונו לברכה , אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להךפיס ספוךי מעשיות , ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים : בדעתי להךפיס ספר מעשיות , ויהיה למעלה כתוב בלשון הקדש ולמטה בלשון לעז . ואמר : הלא מה יוכלו העולם לדבר על זה , הלא על כל פנים הם מעשיות נאים לספר וכוי . כךברים האלה נשמע מפיו הקךוש בפרוש , תה !< קר העירונו לחביאם לביה הדפוס . ( שם ) מה בעצם רוצה ר' נחמן ? שיהיה "מעשה , "נאה סיפור יפה ומרתק . מה יכול להיות רע בזה שמספרים דברים נאים ? בסופו של דבר , יהיה עוד
|
|