הקדמה

עמוד:10

. 'הקבצנים מעשה זה הוא האחרון שסיפר ר' נחמן ( כחצי שנה לפני פטירתו ) והנו הארוך והמשוכלל , ושמא אוסיף , גם המרתק מבין סיפוריו . מעשה זה כולו זועק חידתיות ופרדוקסאליות , והוא עמוס סמלים מן המסורת היהודית . בסיפור זה העניק ר' נחמן לעולם את המטאפורה המוכרת והמלבבת של געגועי הלב אל המעיין ( המובאת בראש ההקדמה ) אך מצויים בו עוד ציורים מרהיבים מרגשים ומלהיבים . בלב הסיפור מצויים שבעה קבצנים , כל אחד מהם בעל מום שונה - עיוור , חירש , כבד פה וכיו"ב , אך מסתבר למרבה התדהמה שמאחורי כל מום חבויה שלמות מופלאה . כל קבצן בתורו נדרש להוכיח את יכולותיו הפלאיות על אף מראהו החיצוני . סיפור מורכב זה פורק באסופה זו לשמונה חלקים - הפרולוג לסיפור זה , המהווה את 'סיפור המסגרת' למעשיה , ועוד שבעה חלקים , חלק לכל אחד מן הקבצנים . שמונה מבין כותבי האסופה הזו קיבלו כל אחד אה 'מנת חלקו' והעניקו לה את מלוא תשומת הלב הפרשנית . כך התקבלה לה תמונה רבת פנים ובעלת שלל משמעויות על סיפור מופלא זה . את האסופה פותח מאמרו של הרב שג"ר ז"ל , שבו הוא מבאר בעומק את הרדיקאליות העומדת בבסיס החלטתו של ר' נחמן להתחיל לספר סיפורים לחסידיו תחת לימוד תורה ; 'פורמלי' את האסופה חותם מאמרו של משה מאיר , המסרטט את קוויה של תורת הגעגוע הברסלבית , ובו הוא מגיע למסקנה מפתיעה המסייעת בהבנת הרלוונטיות של תורת ר' נחמן לאדם המודרני . קריאה מהנה רועי הורן ( העורך ) תשרי תשע"א , מאתיים שנה לפטירת ר' נחמן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא