פתח דבר

עמוד:12

ידע - תורה שבעל פה . אמנם הוא מכיל אלמנטים נוספים רבים - עיצוב וצבע , קצב , טקסטורה , עריכה והוספות של טקסט - שתוכננו ונשקלו היטב בזמן כתיבת המחזה . אבל מדרש הבמה עצמו , זה שמתרחש בזמן אמת לפני הקהל , הוא בדרך כלל שונה מאוד מהופעה להופעה - ממש כמו שלימוד של אותו הטקסט משתנה מפעם לפעם בהתאם להלך הרוח של הלומד , לחברותא שלו , ולמקום ולזמן שבהם מתרחש הלימוד . היסודות המרכזיים דומים , אך לעולם לא יהיו שני מופעים זהים , ואפילו באותו מופע עצמו ייתכנו משמעויות שונות . אחרי אחת ההופעות של 'מעשה , 'ברוריא בלונדון , נערך דיון בהשתתפות הקהל והתפתח בו ויכוח נוקב על משמעותו של המחזה . חצי מהקהל היה משוכנע שרצינו להראות את הסכנה הכרוכה בקיצוניות דתית ואת האופן שבו היא יכולה לגרום להרס . חציו השני היה בטוח שבחרנו לתאר את היופי והכוח שבמסורת שלנו ואיך כוח זה יתקיים מול כל אויב . להט הוויכוח נעשה לא נוח , עד שגישרנו בין הצדדים באמירה ששניהם צודקים , ושביקשנו להעביר כל מה שהם אמרו ויותר מכך . הדינמיות הזו יכולה להתרחש , לדעתי , רק באמצעות מופע של פירוש - בדרך שהופכת את הפירוש לתיאטרון , לצורה של אמנות , שמאפשרת לומר יותר מדבר אחד בו זמנית . כל אלה גואלים את אותה מהות דינמית ומשתנה שבתורה שבעל פה , לפני שנכתבה ונחתמה . ההחייאה של צורה עתיקה זו להעברת ידע , כשהיא ארוגה לתוך מדיום עכשווי מאוד , יוצרת התמזגות חיה ועשירה המפתיעה את הצופה וגורמת לו לתזוזה : מתגובה שכלית לתגובה מלאה , אורגנית , פיזית וראשונית יותר . עליזה , רות ואני לא היינו לגמרי ערות בתחילה למשמעותה של יצירת צורה חדשה של מדרש . אבל כשג'ויס , שהיתה מרצה ותיקה באוניברסיטה ומבוגרת מאיתנו בשלושים שנה לערך , הצטרפה אלינו , היא הצביעה על הסכנה האפשרית שבפריצת תבניות של חומרים עתיקים . כשלמדנו יחד את הסיפור על 'ארבעה שנכנסו , 'לפרדס רפרפה במוחנו המחשבה שכאן אנו , ארבע נשים , נכנסות לפרדס , אם כי מסוג אחר לגמרי . התלמוד מספר לנו מה עלה בגורלם של החכמים : אחד מת , אחד איבד את הדעת , אלישע בן אבויה התפקר - אף על פי

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר