|
|
עמוד:10
אי אפשר לכתוב על האחד ללא האחר . אם כל אחת אחרת ממייסדות הקבוצה - ג'ויס מילר , רות וידר מגן או אני - היתה כותבת על תקופה זו , באופן טבעי היה מתקבל מסמך אישי מאוד . לצד כתיבתה שילבה עליזה רשימה של סרג' ווקנין - שותף יקר ובמאי של כמה מההצגות של הקבוצה על המחזה , 'שרה' התייחסויות שלי להיבטים נוספים בעבודה על 'ברוריא' , 'אסתר'ו ופרק מיוחד מוקדש לדרכה של רות וידר מגן בחקירה הקול והמילה . הספר מתמקד בשני תחומים : המילה העברית ומקומו של הטקסט ביצירה שלנו , והשיטות שבהן פירשנו ויצרנו מדרש באמצעות תיאטרון . מהו מדרש במה ? זהו שימוש באמנות הבמה והתיאטרון כמדרש למקורות היהודיים , כאשר הטרנספורמציה של הדף לבמה יוצרת את המדרש עצמו ( בשונה מהמחזה של מדרש , שגם היא חלק מעבודתנו . ( מדרש במה פירושו הארת המשמעות של טקסטים עתיקים באור חדש , באמצעות הפיכתם בכלים אמנותיים מהדף הכתוב , הדו ממדי , לעולם הפיזי , התלת ממדי . עצם הפעולה של שינוי הצורה מביאה משמעויות חדשות . זה נשמע אולי מובן מאליו , אבל הפעולה הזו היא גם פורצת דרך ומעט מזעזעת ; מפני שברגע שבו מכניסים את הצורה האנושית ואת נוכחות הגוף לתוך הטקסט , נוספים אלמנטים של חיים ושל זמניות למה שנתפש עד עתה כנצחי . באחת ההופעות של קבוצת התיאטרון הירושלמי במחזה 'מעשה ברוריא' ( ביישוב עפרה , בשנת , ( 1985 היו הצופים מוטרדים כל כך ממה שחוו , שהם פשוט עצרו את מהלך ההצגה ורק לאחר שיחה משותפת הוחלט להמשיך בה . עדיין זכורות לי מילותיה של אחת הנשים הצעירות בקהל , "מה נותן לכן את הזכות לגעת בטקסטים שלי " ? "הם גם , "שלי השבתי לה בשקט . נראה שמה שהפריע כל כך לקהל הדתי היה שינוי הצורה של דף התלמוד מטקסט כתוב לדמות אנושית ( במיוחד כשמדובר בשתי נשים צעירות , יחפות , בשיער פזור , ( מפני שאת הטקסט עצמו כמעט שלא שינינו . רוב הטקסט במחזה מצוטט כלשונו מן התלמוד והמדרש , תוך עריכה של הסצנות . ההחלטה שלא לשנות את לשון המקור היתה החלטה אמנותית : כולנו - עליזה , ג'ויס , רות ואני - הרגשנו שאין תחליף לעוצמה וליופי של
|
|