|
|
עמוד:15
מבוא , או מתי נבראו התנינים הגדולים ? מתן תורה בסיני מלווה היה בזעזוע רב רושם : ... " ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד , ויחרד כל העם ... והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש , ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאוד" ( שמות יט , טז-יח . ( עוצמת האירוע שליווה את מתן תורה משולה בעינינו לבריאה חדשה , למפץ הגדול בתחום התרבות האנושית : מתן תורה הוא ראשיתו של תהליך ; הטקסט הכתוב הולך ומתפשט כיקום חסר גבולות , הוא יקום הטקסטים המשתלשלים מן הכתוב המקראי ויוצרים אגב כך אין ספור גלקסיות - יהודיות , שומרוניות , נוצריות ומוסלמיות . אכן , תרבותנו היא תרבות טקסט צנטרית : מן הכתוב היא יוצאת ואליו היא שבה , לינוק ממנו בכל דור ודור אורחות חיים ותעצומות נפש . כל כתוב מוליד את ביאוריו ואת ביאורי ביאוריו , בנים ושילשים וריבעים , עד אלף דור , וכתוב אל כתוב יביע אומר , וכל החיבורים כולם כצבת בצבת עשויה , מרבים שיחה האחד עם רעהו . כל שיבה אל המקרא שיבה חדשה היא , ואין דומה הקריאה המאה ואחת בספר הספרים לקריאה המאה בו . כל דור , כל קבוצה ואף כל יוצר וקורא רואים את התנ"ך בעיניהם שלהם , או ליתר דיוק במשקפיהם שלהם , המראים להם גם מה שלבם חפץ : פירוש חדש שהולם את עולמם הרוחני , עונה על צורכיהם ומסייע להם בפתרון
|
|