|
|
עמוד:15
הרוחניים . גם כשיש ניגודים , ואפילו חריפים - סדנא דארעא חד הוא . אמונה וכפירה - שתיהן עמדות קיומיות אנושיות . מערכת מושגית שמצליחה להאיר את מקורן של העמדות הללו משורשן האנושי המשותף , יכולה לספק גשרים להבנה - וגם למעבר - בין העולמות . רבי נחמן עצמו מדגים בחייו איך נעות ההבנה וההוויה בין אמונה לכפירה . שנית , המושג אמונה הוא פתוח יותר מכפי שמניחה השאלה . רבי נחמן היה אדם מאמין - הוא בוודאי ראוי לשמש דגם של מאמין - אבל עצות האמונה שהוא מציע למבוכות רוחניות וקיומיות יכולות למצוא הד גם בליבם של הלא מאמינים . לטעמי , מותר לנו לראות הד זה כהסתעפות של שורש האמונה וכביטוי של אמונה , במובן רחב יותר של המונח . שלישית - וזוהי התשובה העיקרית - איני מאמין בתרגום של העולם הדתי והשפה הדתית לשפה אחרת , "נקייה" ממושגים דתיים . תרגום דדוקטיבי כזה מחמיץ בהכרח את לב ליבה של התופעה הדתית , ומערכת המושגים שאשתמש בה אינה חלק מ"פרויקט תרגומי" כזה ( שמכונה לפעמים "תיאולוגיה . ( "ליברלית רבי נחמן היה יהודי מאמין , ואמונתו היתה בעלת גוון ייחודי מובהק . אי אפשר לסלול דרכים לעולמו בלי לפתח האזנה ורגישות לעולם המושגים שלו , ולסגל - לפחות לפי שעה ולצורך ההבנה - את לשונו הדתית ואת המושגים הדתיים שהיא משתמשת בהם . אני מקווה שהמושגים הפילוסופיים שבהם אשתמש יעזרו בקריעת מסכים ובפתיחת פתחים לעולמו של רבי נחמן , אבל הם אינם באים להחליף את השפה הדתית בכלל ואת לשונו של רבי נחמן בפרט . ספר זה הוא פירוש לשני סיפורים ולכמה תורות ואמירות של רבי נחמן מברסלב . כל אמירה המתייחסת לטקסטים היא פרשנות , אבל ספר זה הוא פרשני במובן ספציפי יותר : הצמדתי אותו לטקסטים שבהם הוא דן , ואותם שמתי במרכז הבמה . לכן מתכונת הספר היא בעיקרה ( להוציא פרק אחד ) כמתכונת ספרי הפרשנות הקלאסיים , שבמרכזם הטקסט , והפירוש מעטר ומלווה אותו . החלטה זו אינה טכנית בלבד . לא ניתן לכבוש את סיפוריו של רבי נחמן מברסלב ואת תורתו תחת מכבש ההפשטה והתיאוריה . פרשנות
|
|